מ"ג שמות יב לו

מקראות גדולות שמות


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהוה נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את מצרים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיהוָה נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִלוּם וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַֽיהֹוָ֞ה נָתַ֨ן אֶת־חֵ֥ן הָעָ֛ם בְּעֵינֵ֥י מִצְרַ֖יִם וַיַּשְׁאִל֑וּם וַֽיְנַצְּל֖וּ אֶת־מִצְרָֽיִם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַייָ יְהַב יָת עַמָּא לְרַחֲמִין בְּעֵינֵי מִצְרָאֵי וְאַשְׁאִילוּנוּן וְרוֹקִינוּ יָת מִצְרָיִם׃
ירושלמי (יונתן):
וַיְיָ יְהַב יַת עַמָּא לְחֵן וָחֶסֶד קֳדָם מִצְרָאֵי וְשַׁיְילִינוּן וְרוֹקִינוּן יַת מִצְרָאֵי מִנִכְסֵיהוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וישאלום" - אף מה שלא היו שואלים מהם היו נותנים להם אתה אומר אחד טול שנים ולך

"וינצלו" - ורוקינו

מדרש מכילתא (כל הפרק)(כל הפסוק)

וה' נתן כמשמעו (דברי ר' ישמעאל). לא הספיקו לומר השאילני עד שהוא נותן לו. רבי יוסי הגלילי אומר, האמינו בם. שהיו אומרים, ומה באפלה לא עשו, עכשיו הן נחשדין? רבי אליעזר בן יעקב אומר, רוח הקודש שרתה עליהם, והוא אומר השאילני כלך המונח במקום פלוני, ההוא מוציא ונותן לו. ואין חן אלא רוח הקדש שנאמר (ובתתי) [ושפכתי] על בית דוד (רוח חן) ועל [יושב] ירושלים רוח חן וגו' (זכריה יב). רבי נתן אומר, אינו צריך (כך), אלא וישאילום מה שלא שאלום היו משאילים אותם. היה אומר לו, תן לי חפץ פלוני, והיה אומר לו טול לך ואחר כיוצא בו.

וינצלו את מצרים מלמד שעבודה זרה שלהם נתכת ובטלה וחזרה לתחלתה. ומנין שביזת הים גדולה מזו. שנאמר ותרבי ותגדלי ותבואי בעדי עדיים (יחזקאל טז), בעדי זו מצרים, עדיים זו בזת הים. ואומר כנפי יונה נחפה בכסף (תהלים סח) בזת מצדים, ואברותיה בירקרק חרוץ זו בזת הים. תורי זהב נעשה לך זו בזת הים, עם נקודות הכסף זו בזת מצרים.

<< · מ"ג שמות · יב · לו · >>