מ"ג שמות יא ח


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר צא אתה וכל העם אשר ברגליך ואחרי כן אצא ויצא מעם פרעה בחרי אף

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְיָרְדוּ כָל עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי וְהִשְׁתַּֽחֲווּ לִי לֵאמֹר צֵא אַתָּה וְכָל הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ וְאַחֲרֵי כֵן אֵצֵא וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה בָּחֳרִי אָף.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְיָרְד֣וּ כׇל־עֲבָדֶ֩יךָ֩ אֵ֨לֶּה אֵלַ֜י וְהִשְׁתַּֽחֲווּ־לִ֣י לֵאמֹ֗ר צֵ֤א אַתָּה֙ וְכׇל־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־בְּרַגְלֶ֔יךָ וְאַחֲרֵי־כֵ֖ן אֵצֵ֑א וַיֵּצֵ֥א מֵֽעִם־פַּרְעֹ֖ה בׇּחֳרִי־אָֽף׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְיֵיחֲתוּן כָּל עַבְדָךְ אִלֵּין לְוָתִי וְיִבְעוֹן מִנִּי לְמֵימַר פּוֹק אַתְּ וְכָל עַמָּא דְּעִמָּךְ וּבָתַר כֵּן אֶפּוֹק וּנְפַק מִלְּוָת פַּרְעֹה בִּתְקוֹף רְגַז׃
ירושלמי (יונתן):
וְיַחְתוּן כָּל עַבְדָּךְ אִלֵּין לְוָותִי וְיִבְעוּן מָטוּ מִינִי לְמֵימַר פּוּק אַנְתְּ וְכָל עַמָּא דְּעִמָּךְ וּמִבָּתַר כְּדֵין אֶפּוֹק וּנְפַק מִלְוַת פַּרְעה בִּתְקוֹף רְגַז:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וירדו כל עבדיך" - חלק כבוד למלכות שהרי בסוף ירד פרעה בעצמו אליו בלילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי ולא אמר לו משה מתחלה וירדת אלי והשתחוית לי (זבחים קב)

"אשר ברגליך" - ההולכים אחר עצתך והלוכך

"ואחרי כן אצא" - עם כל העם מארצך

"ויצא מעם פרעה" - כשגמר דבריו יצא מלפניו

"בחרי אף" - על שאמר לו אל תוסף ראות פני

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וְיָרְדוּ כָל עֲבָדֶיךָ – חָלַק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת. שֶׁהֲרֵי בַּסּוֹף יָרַד פַּרְעֹה בְּעַצְמוֹ אֵלָיו בַּלַּיְלָה, "וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי" (שמות יב,לא); וְלֹא אָמַר לוֹ מֹשֶׁה מִתְּחִלָּה: "וְיָרַדְתָּ אֵלַי וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לִי" (זבחים ק"ב ע"א; מכילתא על שמות יב,לא).
אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ – הַהוֹלְכִים אַחַר עֲצָתְךָ וְהִלּוּכְךָ.
וְאַחֲרֵי כֵן אֵצֵא – עִם כָּל הָעָם מֵאַרְצְךָ.
וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה – כְּשֶׁגָּמַר דְּבָרָיו יָצָא מִלְּפָנָיו.
בָּחֳרִי אַף – עַל שֶׁאָמַר לוֹ "אַל תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי" (שמות י,כח).

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

וירדו כל עבדיך: דרך כבוד אמר לו, שהרי בשעת מעשה ויקם פרעה לילה וגו' ויקרא למשה ולאהרן לילה, וכל זה אמר לו משה לקיים מה שאמר לו לא אוסיף עוד ראות פניך, אבל אתה ועבדיך תבואו אלי:


רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


צא אתה וכל העם אשר ברגליך. יאמר אין אני וישראל יוצאים מרשותך עד שתשלחנו אתה בעצמך ותצוה אותנו בכך ואחרי כן אצא. והנה בכאן נשתלחו ישראל והותרו ממאסרם בכח עליון ועל כן יוצא מן הכתוב הזה השם הידוע לאשה המקשה ללדת וכחו עצום לפתוח מוסרות הולד שהוא אסור בבית האסורים להוציאו ממסגר לאויר העולם כדי שיזכה לתורה כי האדם לעמל התורה יולד כשם שישראל יצאו ממאסרם לקבל התורה בחודש השלישי, והשם הזה ידוע הוא לבעלי השמות ומפורסם בנקודו ואמר ר' עקיבא קו"ף זה הקב"ה והבן זה.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואחרי כן אצא" לא אצא מיד כשתבקשו מלפני שאצא אלא אחרי כן, כי אמתין עד הבקר:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וירדו". ועי"כ ירדו אלי כי לא אבוא עוד אליך והשתחוו לי, כי מצרים חזקו על העם לשלחם מן הארץ לחלוטין, וזאת לא רצה משה שאמר רק דרך שלשת ימים נלך, יצטרכו

לבקש שאתרצה בכך, ועז"א שיאמרו צא שהוא היציאה לגמרי:

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

וירדו כל עבדיך וגו'. כאן הבטיח כי עבדיו אלו יחיו ולא ימות מהם אחד במכת בכורות. ואולי שהיו כולם פשוטים ואין בכור ביניהם וידע בידיעת נביא. או הגם שהיו ביניהם בכורות אף על פי כן הוציאם מכלל המכה, והטעם לא לצד צדקותם אלא לצד שביזהו פרעה הרשע בפניהם ודבר אליו כדבר הנבל אל תוסף ראות וגו' כי ביום וגו' לזה צריך גם הוא להתבזות בפניהם כדין המבייש חבירו בפני רבים שצריך לפייסו בפניהם, ותמצא שהקפיד משה על הדבר דכתיב ויצא מעם פרעה בחרי אף. והנה הגם שלא אמר משה אלא וירדו כל עבדיך נתכוון לומר גם עליו כי הוא בעצמו יקום לילה אלא שדבר דרך כבוד:

והשתחוו לי לאמר. טעם שלא אמר בפירוש ויאמרו לי, נתכוון לומר כי אמצעות ההשתחויה עצמה יגיד כי כוונתם לאמר צא אתה כיון שהוא אדון עליהם אם כן האדון יעשה חפצו ואין עליו שלטון. עוד ירצה כי להיות כי מנהג המלכים כשיבא אדם לדבר אליהם דבר ישתחוו לפניו ומזה ידע המלך כי הם חפצים לדבר עמו, כי אין מהמוסר לדבר לפני מלך גדול בלא שאלת רשיון גם אין דרך כבוד לשאול רשות לזה ישתחוה ובזה ידע המלך כי חפץ דבר ויאמר אליו דבר, והוא שאמר והשתחוו לי לאמר פירוש שההשתחויה היא להגיד שרוצים לאמר והאמירה צא אתה וגו'. והגם שלא הזכיר הכתוב פרט זה באותה הלילה, קצר ואמר גדולה מהאמור כאן שפרעה עצמו קם לילה וגו':

<< · מ"ג שמות · יא · ח · >>