רשב"ם על שמות יא

<< · רשב"ם על שמות · יא · >>

(א). ויאמר ה' אל משה בעומדו לפני פרעה עוד נגע אחד וגו': ואחרי כן השיב משה לפרעה כה אמר ה' כחצות הלילה וגו':
כלה: הכל גברים ונשים טף ומקנה:

(ב). וישאלו: לשם מתנה גמורה, כמו שאל ממני ואתנה גוים נחלתך:

(ד). ויאמר משה לפרעה כה אמר ה' כחצות הלילה: כחצות מן חצה כמו כעשות מן עשה, כעלות המנחה מן עלה, כלומר כשיגיע זמן יציאת ישראל כשיחצה הלילה אני יוצא בתוך מצרים, ובשעת מעשה ראוי לכתוב ויהי בחצות הלילה בבי"ת, זהו חפי פשוטו, כי כשאמר משה לפני הזמן של מכת בכורות אז ראוי לומר כחצות כלומר כשיגיע אותו זמן שיחצה הלילה:

(ה). אשר אחר הרחיים: ולהלן הוא אומר עד בכור השבי אשר בבית הבור, שני הפסוקים אחד הם, כי בכור השבי הוא אחר הרחיים שהיו מטחינים אותם, כמה שנא' ויהי טוחן בבית האסורים:

(ו). אשר כמוהו לא נהייתה: הרבה מצינו לשון זכר ולשון נקבה בדבר אחד, המחנה האחת והכהו:

(ז). לא יחרץ כלב: המלאך מזיק ומשחית בכורי מצרים, אבל בכורי ישראל אפילו קול ניבוח של מזיקי החיות לא יזיק אותם:

(ח). וירדו כל עבדיך: דרך כבוד אמר לו, שהרי בשעת מעשה ויקם פרעה לילה וגו' ויקרא למשה ולאהרן לילה, וכל זה אמר לו משה לקיים מה שאמר לו לא אוסיף עוד ראות פניך, אבל אתה ועבדיך תבואו אלי:

(ט). לא ישמע אליכם פרעה: כלומר אחר כל מכה ומכה היה אומר הק' למשה ולאהרן לאישמע אליכם עד לבסוף:
ויחזק ה': בכל פעם ופעם: