<< · מ"ג שמות · ט · ט · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה לאבק על כל ארץ מצרים והיה על האדם ועל הבהמה לשחין פרח אבעבעת בכל ארץ מצרים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה לְאָבָק עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם וְהָיָה עַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה לִשְׁחִין פֹּרֵחַ אֲבַעְבֻּעֹת בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָ֣ה לְאָבָ֔ק עַ֖ל כׇּל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְהָיָ֨ה עַל־הָאָדָ֜ם וְעַל־הַבְּהֵמָ֗ה לִשְׁחִ֥ין פֹּרֵ֛חַ אֲבַעְבֻּעֹ֖ת בְּכׇל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וִיהֵי לְאַבְקָא עַל כָּל אַרְעָא דְּמִצְרָיִם וִיהֵי עַל אֲנָשָׁא וְעַל בְּעִירָא לִשְׁחִין סָגֵי אֲבַעְבּוֹעֲיָן בְּכָל אַרְעָא דְּמִצְרָיִם׃
ירושלמי (יונתן):
וִיהֵי לְאַבְקָא עַל כָּל אַרְעָא דְמִצְרָיִם וִיהֵי עַל אֱנָשָׁא וְעַל בְּעִירָא לִשְׁחִין סַגִי שַׁלְפוּקִין בְּכָל אַרְעָא דְמִצְרָיִם:
ירושלמי (קטעים):
שַּׁלְבוּקִין:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לשחין פורח אבעבעות" - כתרגומו לשחין סגי אבעבועין שעל ידו צומחין בועות "שחין" - לשון חמימות והרבה יש בלשון משנה שנה שחונה

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לִשְׁחִין פֹּרֵחַ אֲבַעְבֻּעֹת – כְּתַרְגּוּמוֹ, "לִשְׁחִין סָגֵי אֲבַעְבּוֹעֲיָן", שֶׁעַל יָדוֹ צוֹמְחִין בָּהֶן בּוּעוֹת.
שְׁחִין – לְשׁוֹן חֲמִימוּת; וְהַרְבֵּה יֵשׁ בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה, "שָׁנָה שְׁחוּנָה" (יומא נ"ג ע"ב).

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

פורח: מגדל אבעבועות מלאות מורסא וליחלוח:

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

והיה -

זה מעשה נס שזה הפיח שהוא מעט נעשה אבק על כל ארץ מצרים, ולא הפריש ישראל.

אבעבועת - האל"ף נוסף. כי הוא מגזרת מים תבעה אש.

והמלה כפולה, כמו: תשעשעו תשגשגי.

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והיה לאבק על כל ארץ מצרים" - על דעת רבותינו (שמו"ר י ו) היה מן הפיח ההוא אבק יורד על כל ארץ מצרים והיה האבק ההוא כשיורד על האדם ועל הבהמה בכל ארץ מצרים מעלה בהן שחין ואבעבועות כי היה חם שורף ואולי היה הרוח מכניס אבק גם בבתים ואין ניצל ממנו ונכון הוא וכן ירד פעמים רבות בימי הבצורת כדמות אבק ברדת הטל וכתיב (דברים כח כד) יתן ה' את מטר ארצך אבק ועפר וכן יתכן לומר על דרך הפשט כי פירוש והיה לאבק שיהיה האבק אשר יעשה מן הפיח במקומו נותן שחין על כל ארץ מצרים שהלקה את האויר לעשות כן וגזרת עליון היא

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ג] "והיה לאבק על כל א"מ". שכל הארץ נתמלאה מן האבק הזה, ד] והיה על האדם לשחין פורח אבעבועות ואח"כ אמר ויהי שחין אבעבועות פורח, כי שחין של מצרים היה

לח מבחוץ ויבש מבפנים כמו שאמרו ב"ק דף פ' ע"ב ובבכורות דף מ"א, ובמ"ש והיה מציין הוית השחין בעת שיתהוה שזה מציין במלת על שבא עליהם שנתהוה תחלה שחין פורח הוא היבש מבפנים ועליו נתהוו אבעבועות שהוא הלח שמבחוץ, ובמ"ש ויהי שחין מציין התמדתו איך שנמצא אח"כ בתמידות שהי' באדם שמציין המציאות באדם ובבהמה היה אבעבועות מבחוץ ותחתם פורח באדם שהוא היבש בפנים:

<< · מ"ג שמות · ט · ט · >>