פתיחת התפריט הראשי

מ"ג שמות טז לד

מקראות גדולות שמות


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כאשר צוה יהוה אל משה ויניחהו אהרן לפני העדת למשמרת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶל מֹשֶׁה וַיַּנִּיחֵהוּ אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדֻת לְמִשְׁמָרֶת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיַּנִּיחֵ֧הוּ אַהֲרֹ֛ן לִפְנֵ֥י הָעֵדֻ֖ת לְמִשְׁמָֽרֶת׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
כְּמָא דְּפַקֵּיד יְיָ לְמֹשֶׁה וְאַצְנְעֵיהּ אַהֲרֹן קֳדָם סָהֲדוּתָא לְמַטְּרָא׃
ירושלמי (יונתן):
הֵיכְמָא דְּפַקֵּיד יְיָ יַת משֶׁה וְאַצְנְעֵיהּ אַהֲרן קֳדָם סַהֲדוּתָא לְמַטְרָא:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


" כאשר צוה ה' אל משה" [כלל בלשון שכל לשון צווי נקשר עם מלת את, וכשנקשר עם מלת אל או עם למ"ד, מורה שצוה בעבורו וכמ"ש (ירמיה לב) ויצו אותם אל אדוניהם, וכמ"ש בס' התו"ה (ויקרא סי' ד')], ור"ל כאשר צוה ה' בעבור משה. שתחלת הצווי היה שמשה יהיה מאוכלי המן התמידי ע"י תורתו, כן משנבחר אהרן נצטוה שיהיה מאוכלי המן התמידי ע"י עבודתו, ויניחהו אהרן לפני העדות, אולם אהרן ראה ויבן לדעת שלא בעבור העבודה לבד ניתן לו המן התמידי, כי עקר המבוקש היה לתת מנת הכהנים והלוים למען יחזקו בתורת ה' כנ"ל, כי הכהנים נתיחדו אל עסק התורה כמ"ש יורו משפטיך ליעקב, כי שפתי כהן ישמרו דעת, וע"כ הניח את המן לפני העדות, ללמד שבעבור התורה הנתונה בארון העדות יזכה להיות מאוכלי המן:


 

<< · מ"ג שמות · טז · לד · >>