מ"ג שמות טו יג


<< · מ"ג שמות · טו · יג · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נחית בחסדך עם זו גאלת נהלת בעזך אל נוה קדשך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖ עַם־ז֣וּ גָּאָ֑לְתָּ  נֵהַ֥לְתָּ בְעׇזְּךָ֖ אֶל־נְוֵ֥ה קׇדְשֶֽׁךָ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
דַּבַּרְהִי בְּטָבְוָתָךְ לְעַמָּא דְּנָן דִּפְרַקְתָּא דַּבַּרְהִי בְּתוּקְפָךְ לְדֵירָא דְּקוּדְשָׁךְ׃
ירושלמי (יונתן):
דַּבַּרְתְּ בְּחַסְדָּךְ עַמָךְ הָאִילֵין דִּי פָרַקְתְּ וְאַחֲסִינַת יַתְהוֹן טַוָור בֵּית מַקְדְּשָׁךְ מְדוֹר בֵּית שְׁכִינַת קוּדְשָׁךְ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נהלת" - ל' מנהל ואונקלוס תרגם ל' נושא וסובל ולא דקדק לפרש אחר לשון העברית

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

נֵהַלְתָּ – לְשׁוֹן מְנַהֵל. וְאוּנְקְלוֹס תִּרְגֵּם לְשׁוֹן נוֹשֵׂא וְסוֹבֵל[2], וְלֹא דִּקְדֵּק לְפָרֵשׁ אַחַר לָשׁוֹן הָעִבְרִית.

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

נהלת בעזך: מנהל אתה את ישראל עכשיו כדי להכניסם ולהורישם את ארץ כנען שהוא נוה קדשך:

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נחית בחסדך עם זו גאלת נהלת בעזך" - אמר ר"א כי הוא עבר במקום עתיד כי כן יבא בנבואות ועל דעתי כי יאמר נטית ימינך על האויב ותבלעם הארץ ו נחית בחסדך בעמוד הענן לנחותם הדרך עם זו גאלת ו נהלת אותם בעז ידיך אל נוה קדשך כי אליו הולכים וכן ונהרו אליו כל הגויים (ישעיהו ב ב) ו"נוה קדשך" הוא בית המקדש כאשר יאמר עוד מקדש אדני כוננו ידיך (פסוק יז) וכן אמרו במכילתא (כאן) אין נוה אלא בית המקדש שנאמר (ישעיהו לג כ) חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראנה ירושלם נוה שאנן

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"נחית בחסדך עם זו גאלת" מעת שגאלתם, וזה כשהוצאתם חוץ לגבול מצרים ובאו לסכות, התחלת לנחותם הדרך, כאמרו ויסעו מסוכות וה' הולך לפניהם:

" נהלת בעזך" נהלת לאטם ביבשה בתוך הים, כאמרו מוליכם בתהומות, כסוס במדבר, לא יכשלו:

" אל נוה קדשך" בדרך נכון ללכת אל נוה קדשך, לקדשם שם לעבודתך:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"נחית". ובנסים האלה הראה ה' מדת החסד וגם מדת העוז והגבורה נגד אויביו, והנה בחסדך שעשית לישראל "נחית" עם זו גאלת, [הנחה הוא ההנהגה ברצון ובנחת] שבחסדך

נחית אותם במדבר וכלכלתם בנחת, ובעזך שבו נטבעו המצריים נהלת אותם אל נוה קדשך [המנהל הוא שמנהיג את החלש והחסר כח ללכת בעצמו כמ"ש בפי' התנ"ך בכ"מ] שישראל היו חדלי כח מלכת לא"י כי עז העם היושב בארץ אולם ע"י שהראית עוזך במצרים נפל פחד על העמים וכמו שיבאר, ועי"כ נהלתם אל ארץ שהיא נוה לקדשך, ששם שכנה

קדושתך, שהיא ההנהגה הפלאיית, ושם נוהו, שבו ישכון הקדש וינוה:

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

נחית. ב' במסורה. נחית בחסדך. נחית כצאן עמך. מה הרועה מרעה הצאן כל אחד לפי המרעה הראוי לו כך הענן מנחה אותם כל אחד לפי מהלכו הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו ומה הרועה מרביץ הצאן בצהרים שלא יכם שרב ושמש כך היו מוקפים בעננים שלא יכם שרב ושמש:

עם זו. ג'. דין ואידך עם זו קנית עם זו יצרתי לי. שעה זו קנית כשגאלת אותם וכאלו יצרתם אז בריה חדשה:

<< · מ"ג שמות · טו · יג · >>


  1. ^ לפנינו בתאג': דַּבַּרְהִי. והוא לשון מנַהֵג ומנהל. ובדפוסים: סוֹבַרְהִי, לשון נושא וסובל.
  2. ^ לפנינו בתאג': דַּבַּרְהִי. והוא לשון מנַהֵג ומנהל. ובדפוסים: סוֹבַרְהִי, לשון נושא וסובל.