מ"ג שמות טו יב

מקראות גדולות שמות


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נטית ימינך תבלעמו ארץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נָטִ֙יתָ֙ יְמִ֣ינְךָ֔ תִּבְלָעֵ֖מוֹ אָֽרֶץ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אֲרֵימְתְּ יַמִּינָךְ בְּלַעַתְנוּן אַרְעָא׃
ירושלמי (יונתן):
יַמָא וְאַרְעָא הֲווֹן מְדַיְינִין דָּא עִם דָּא כַּחֲדָא יַמָא הֲוָה אָמַר לְאַרְעָא קַבִּילִי בְּנַיְיכִי וְאַרְעָא הֲוַת אָמְרָה לְיַמָא קַבֵּיל קְטִילָנַיִךְ לָא יַמָא הֲוָה בָּעֵי לְמִטְמַע יַתְהוֹן וְלָא אַרְעָא הֲוַת בַּעֲיָא לְמִבְלַע יַתְהוֹן דְּחִילָא הֲוַת אַרְעָא לְמִקְבְּלָא יַתְהוֹן מִן בִּגְלַל דְּלָא יִתְבְּעוּן גַּבָּהּ בְּיוֹם דִּינָא רַבָּא לְעַלְמָא דַּאֲתֵי הֵיכְמָא דְיִתְבַּע מִינָהּ דְּמֵי דְהֶבֶל מִן יַד אַרְכִינַת יַד יְמִינָךְ יְיָ בִּשְׁבוּעָה עַל אַרְעָא דְלָא יִתְבְּעוּן מִינָהּ לְעַלְמָא דְאָתֵי וּפְתָחַת אַרְעָא פּוּמָהּ וּבְלָעַת יַתְהוֹן:
ירושלמי (קטעים):
יַמָא וְאַרְעָא הֲוָה מְדַיְינִין דֵּין לִקְבֵל דֵּין יַמָא הֲוָה אָמַר לְאַרְעָא קַבִּילִי בְּנַיְיכִי וְאַרְעָא הֲוָת אָמְרָה לְיַמָא קַבֵּיל קְטִילָךְ אַרְעָא לָא הֲוָת בַּעְיָא לְמִבְלוֹעַ יַתְהוֹן וְלָא יַמָא הֲוָה בָּעֵי לְמִטְמְעָא יַתְהוֹן וּבְמֵימַר מִן קֳדָמָךְ אַרְכִינַת יַת יְדָךְ יְמִינָךְ בִּשְׁבוּעָה וְאַשְׁבַּע לְאַרְעָא דְּלֵית אַתְּ תְּבַע יַתְהוֹן מִינָהּ לְעַלְמָא דְאָתֵי בְּכֵן פָּתְחַת אַרְעָא יַת פּוּמָא וּבְלָעַת יַתְהוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נטית ימינך" - כשהקב"ה נוטה ידו הרשעים כלים ונופלים לפי שהכל נתון בידו ונופלים בהטייתה וכן הוא אומר (ישעיהו לא) וה' יטה ידו וכשל עוזר ונפל עזור משל לכלי זכוכית הנתונים ביד אדם מטה ידו מעט והן נופלין ומשתברין

"תבלעמו ארץ" - מכאן שזכו לקבורה בשכר שאמרו ה' הצדיק

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נטית ימינך תבלעמו ארץ" - הטעם כי אחר שנשפת ברוחך וכסמו הים נטית עליהם ימינך וזרועך ותבלעמו ארץ והענין כי אחר שטבעו השליכם הים כמנהג הימים וכן אמר (לעיל יד ל) וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים ושם יכלו וישובו לעפר על הארץ כשהיו והנה הם נבלעים ונשחתים כמו יחד סביב ותבלעני (איוב י ח) בלע ה' ולא חמל (איכה ב ב) ודרך אורחותיך בלעו (ישעיהו ג יב) השחיתו ורבותינו אמרו (מכילתא כאן) שפתחה הארץ את פיה ובלעה אותם שזכו לקבורה בשכר שאמרו ה' הצדיק (לעיל ט כז) ואין לשון "ימין" ו"יד נטויה" רק לנקמה ולהשחתה ואולי יפרשו נטית ימינך להמיתם בים ותבלעמו הארץ אחר כך והיא הקבורה שזכו אליה

<< · מ"ג שמות · טו · יב · >>