מ"ג שמות ז טו
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לך אל פרעה בבקר הנה יצא המימה ונצבת לקראתו על שפת היאר והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֵךְ אֶל פַּרְעֹה בַּבֹּקֶר הִנֵּה יֹצֵא הַמַּיְמָה וְנִצַּבְתָּ לִקְרָאתוֹ עַל שְׂפַת הַיְאֹר וְהַמַּטֶּה אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ תִּקַּח בְּיָדֶךָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֵ֣ךְ אֶל־פַּרְעֹ֞ה בַּבֹּ֗קֶר הִנֵּה֙ יֹצֵ֣א הַמַּ֔יְמָה וְנִצַּבְתָּ֥ לִקְרָאת֖וֹ עַל־שְׂפַ֣ת הַיְאֹ֑ר וְהַמַּטֶּ֛ה אֲשֶׁר־נֶהְפַּ֥ךְ לְנָחָ֖שׁ תִּקַּ֥ח בְּיָדֶֽךָ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אִיזֵיל לְוָת פַּרְעֹה בְּצַפְרָא הָא נָפֵיק לְמַיָּא וְתִתְעַתַּד לְקַדָּמוּתֵיהּ עַל כֵּיף נַהְרָא וְחוּטְרָא דְּאִתְהֲפֵיךְ לְחִוְיָא תִּסַּב בִּידָךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אִיזֵיל לְוַת פַּרְעה בְּצַפְרָא הָא נָפֵיק לְמִנְטוֹר קוּסְמִין עִילַוֵי מַיָא הֵי כְּאַמְגוֹשָׁא וְתִתְעַתַּד לְקָדָמוּתֵיהּ עַל גֵיף נַהֲרָא וּבְרַם חוּטְרָא דְאַהֲרן דְאִתְהֲפִיךְ לְחִיוֵי תִּיסֵב בִּידָךְ: |
| ירושלמי (קטעים): | לְמִתְקוֹרְרָא עַל מַיָא: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
היאור הוא האלוה הגדול המקבל כחו מן השמש שהוא היה אלהי האלהים לכל העמים הקדמונים, לכן היה משכים בבקר בעלות השמש והוא יוצא המימה לעבוד את היאור ונצבת לקראתו על שפת היאר, ובמכת ערוב אמר השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה יוצא המימה, שם היה הצווי שמשה יהיה אצל היאור טרם שיבא פרעה, לכן אמר השכם בבקר, עד שבבוא פרעה ימצא משה נצב אצל היאור ויעכב על פרעה שלא יקרב אל היאור, שעז"א התיצב לפני פרעה, שתופס ממשלתו וכחו כמ"ש גדר לשון זה בפי' יהושע אבל פה היה צריך שפרעה יעמוד ג"כ סמוך להיאור כדי שיראה איך יכה משה את היאור, לכן לא צוהו להשכים, רק שיגיע שם בעת שפרעה יהיה כבר על שפת היאור ומשה יהיה נצב לקראתו, והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך מזה משמע שהיה מטה משה שנהפך לנחש לא מטה אהרן שנהפך לתנין, וכן מבואר ממ"ש הנה אנכי מכה במטה אשר בידי, וממ"ש [לקמן יז ה] ומטך אשר הכית בו את היאור קח בידך, שמשמע שהיאור הכה במטה משה, וכ"ז סותר למ"ש בצווי אל אהרן קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים, שמשמע שהכה במטה אהרן, ועפ"ז פי' הרי"א ששניהם הכו את המים, את היאור הכה משה במטה משה, ושאר המימות הכה אהרן במטה אהרן, עיי"ש, אבל כשתעיין בפרשיות אלה תראה שבכ"מ בעת הצווי אמר ה' שנית מה יעשו, כמו שתראה במכות צפרדע ברד ארבה, וא"כ לפי דעת מהרי"א היל"ל ויאמר ה' אל משה קח את מטך והכה בו את היאור ואמר אל אהרן קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים, ולכן האמת עד לעצמו כדברי חז"ל שקבלו שג' מכות הראשונות לא נעשו ע"י משה, ומ"ש הנה אנכי מכה במטה אשר בידי כי מה שעשה אהרן היה בכח משה ובגזרתו ומשה היה העקר, ומ"ש במטה אשר בידי כי אהרן הכה את היאור בשליחות משה במטה שביד משה, ובכ"ז אחר שמסרו משה ליד אהרן להכות נקרא מטה אהרן, וכן נס התנין היה במטה משה ונקרא מטה אהרן כי בעת הנס היה ביד אהרן, כי רק מטה אחד היה שנעשו בו האותות כמ"ש ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האותות, והתנין והנחש היו ממין אחד, זה נחש המים וזה נחש היבשה, וכ"כ הראב"ע: