מ"ג שמואל ב כד יג


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויבא גד אל דוד ויגד לו ויאמר לו התבוא לך שבע שנים רעב בארצך אם שלשה חדשים נסך לפני צריך והוא רדפך ואם היות שלשת ימים דבר בארצך עתה דע וראה מה אשיב שלחי דבר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּבֹא גָד אֶל דָּוִד וַיַּגֶּד לוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ הֲתָבוֹא לְךָ שֶׁבַע שָׁנִים רָעָב בְּאַרְצֶךָ אִם שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים נֻסְךָ לִפְנֵי צָרֶיךָ וְהוּא רֹדְפֶךָ וְאִם הֱיוֹת שְׁלֹשֶׁת יָמִים דֶּבֶר בְּאַרְצֶךָ עַתָּה דַּע וּרְאֵה מָה אָשִׁיב שֹׁלְחִי דָּבָר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּבֹא־גָ֥ד אֶל־דָּוִ֖ד וַיַּגֶּד־ל֑וֹ וַיֹּ֣אמֶר ל֡וֹ הֲתָב֣וֹא לְךָ֣ שֶׁבַע־שָׁנִ֣ים ׀ רָעָ֣ב ׀ בְּאַרְצֶ֡ךָ אִם־שְׁלֹשָׁ֣ה חֳ֠דָשִׁ֠ים נֻסְךָ֨ לִפְנֵי־צָרֶ֜יךָ וְה֣וּא רֹדְפֶ֗ךָ וְאִם־הֱ֠י֠וֹת שְׁלֹ֨שֶׁת יָמִ֥ים דֶּ֙בֶר֙ בְּאַרְצֶ֔ךָ עַתָּה֙ דַּ֣ע וּרְאֵ֔ה מָה־אָשִׁ֥יב שֹׁלְחִ֖י דָּבָֽר׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וַאֲתָא גָד לְוַת דָוִד וְחַוֵי לֵיהּ וַאֲמַר לֵיהּ הֲתָעוֹל לָךְ שְׁבַע שְׁנִין כַּפְנָא בְּאַרְעָךְ אִם תְּלָתָא יַרְחִין תְּהֵי עָרִיק קֳדָם סַנְאָךְ וְהוּא רָדִיף לָךְ וְאִם מֶהֱוֵה תְּלָתָא יוֹמִין מוֹתָא בְּאַרְעָךְ כְּעַן דַע וַחֲזֵי מָה אֲתִיב שֹׁלְחִי פִּתְגָמָא:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"התבוא" - בה"א השאלה

"נסך" - תהיה נס ובורח 

מצודת דוד

"ואם שלשה וגו'" - רצה לומר או אם תרצה לקבל להיות שלשה חדשים וגו'

"שלשת ימים דבר" - רצה לומר יקל בדבר להיות זמן מוגבל בהשגחת המקום

"וראה" - בראיית הלב ובהבנתה

"שלחי" - לשולחי והוא המקום ברוך הוא

"התבוא" - אם רוצה אתה אשר תבוא שבע שנים רעב תמורת הנגף המעותד לבוא בעבור המנין מבלי כופר ובדברי הימים (א כא יב) נאמר שלש שנים כי באמת לא אמר רק שלש שנים אבל על כי כבר עברו שלש שנים רעב בעבור דבר הגבעונים אם כן הרי ששה שנים ותמשך עוד ממילא בשנה השביעית עד זמן הקציר

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויבא גד" וכו' "ויגד לו". הגיד לו תחלה העצה שיקבל הדין ברצון. ובד"ה (שם, יא) פי' "ויבא גד ויאמר לו כה אמר ה' קבל לך", ר"ל קבל ע"ע באהבה. והנה פה אמר "התבא לך שבע שנים רעב בארצך", ובד"ה (שם, יב) אמר "אם שלש שנים רעב", ולדעתי אחר שזה היה בסוף ימי דוד שלש שנים קודם מותו, הגם שא"ל שיהיו שבע "שנים רעב" בארצו, באר עזרא בד"ה שלפ"ז לא היו בחיי דוד רק שלש שנים רעב, והיתר אחרי מותו. ובד"ה (שם) כתוב "ואם שלשה חדשים נספה מפני צריך וחרב אויביך למשגת, ואם שלשת ימים חרב ה' ודבר בארץ ומלאך ה' משחית בכל גבול ישראל," כי פה סדר מן החמור אל הקל, שהרעב ישמש שנים והחרב חדשים, והדבר ימים, ושם סדר מן הקל אל החמור, שהחרב תגע בדוד עצמו שתשיגהו חרב אויביו, וכן הדבר לא יהיה טבעי רק ע"י שליח השגחיי, שיראו כולם מלאך וחרב שלופה בידו: