מ"ג שמואל ב כג ח

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אלה שמות הגברים אשר לדוד ישב בשבת תחכמני ראש השלשי הוא עדינו העצנו [העצני] על שמנה מאות חלל בפעם אחד [אחת]

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֵלֶּה שְׁמוֹת הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר לְדָוִד יֹשֵׁב בַּשֶּׁבֶת תַּחְכְּמֹנִי רֹאשׁ הַשָּׁלִשִׁי הוּא עֲדִינוֹ העצנו [הָעֶצְנִי] עַל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת חָלָל בְּפַעַם אחד [אֶחָת].

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֵ֛לֶּה שְׁמ֥וֹת הַגִּבֹּרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לְדָוִ֑ד יֹשֵׁ֨ב בַּשֶּׁ֜בֶת תַּחְכְּמֹנִ֣י ׀ רֹ֣אשׁ הַשָּׁלִשִׁ֗י ה֚וּא עֲדִינ֣וֹ העצנו הָֽעֶצְנִ֔י עַל־שְׁמֹנֶ֥ה מֵא֛וֹת חָלָ֖ל בְּפַ֥עַם אחד אֶחָֽת׃

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

אִלֵין שְׁמָהַת גִבָּרַיָא דַהֲווֹ עִם דָוִד גִבָּרָא רֵישׁ מַשְׁרִיתָא יָתֵיב עַל כּוּרְסֵי דִינָא וְכָל נְבִיאַיָא וְסָכַיָא מַקְפִין לֵיהּ מְשִׁיחַ בִּמְשַׁח קוּדְשָׁא בְּחִיר וּמְפַנַק שַׁפִּיר בְּרֵיוֵיהּ וְיָאֵי בְּחֶזְוֵיהּ חַכִּים בְּחוּכְמְתָא וְסוּכְלָתָן בְּעֵצָה גִבַּר בְּגִבָּרוּתָא רֵישׁ גִבָּרַיָא הוּא מְתַקֵן בְּמָנֵי זְיָנָא נְפַק בְפוּם קָלָא וּנְצַח בִּקְרָבָא וּמְתַבֵיב עַל יְדֵי מוּרְנִיתֵיהּ תַּמְנֵי מְאָה קְטִילִין בְּזִמְנָא חֲדָא:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"אשר לדוד יושב בשבת" - יושב בשבת סנהדרין והוא תחכמוני והוא ראש השלישי אב בנוי בחכמה ובגבורה בשלשה דברים הללו הוא ראש כמו שנאמר (שמואל -א טז יח) ונבון דבר ואיש תואר וגבור חיל "עדינו העצני" - כשעוסק בתורה כורך ומקשר עצמו כתולעת כמו (איוב לח לא) מעדנות כימה וכשיוצא למלחמה היה קשה כעץ והורג שמונה מאות חלל במלחמה אחת (מועד קטן טז ב)

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"על שמונה מאות" - מוסב למעלה לומר שהיה יושב בישיבת החכמה על אשר היה הורג בפעם אחת שמונה מאות חלל ואף כי נתייגע בהורגו הרג רב מכל מקום חזר לישב בישיבת החכמה על ההריגה וסמוך לה (ובדברי הימים נאמר הוא עורר את חניתו על שלש מאות חלל וגו' כי שם משבחו בהגבורה לבד לומר על הריגת שלש מאות חלל וסמוך לה היה עורר את חניתו להלחם עמו כאלו עתה התחיל להלחם וכאן משבחו באהבת החכמה עם הגבורה)

"יושב בשבת תחכמוני" - רצה לומר האחד היה יושב עם דוד בישיבת החכמה והיה ראש הגבורים ושמו עדינו העצני (ובדברי הימים במקום יושב בשבת נאמר ישבעם והיא היא כי ישבעם הוא כאלו אמר יושב בעם ובמקום תחכמוני נאמר שם בן חכמוני והיא היא וכן איש ירושלים הלא נקרא ירושלמי וגם נקרא בן ירושלים ומובן אחד להם)

"אשר לדוד" - כאשר הזקין ותש כחו היו אלה שלשת הגבורים סביב לו לבל יבוא מי ויכנו נפש

מצודת ציון

"השלשי" - ענין גבורים ונכבדים כמו (שמות יד ז)ושלשים על כלו ונפלה מ"ם הרבים וכן (מלכים ב יא ד)לכרי ולרצים ומשפטו לכרים

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

השאלות (ח - עד סוף הסימן) בד"ה הזכיר שלשה פרשיות בספורי גבורי דוד, ופה לא הזכיר רק מקצתם. פה אמר ששם

הראשון היו עדינו העצני, ושם קראו ישבעם בן תחכמוני. פה אמר על שמונה מאות חלל, ושם על שלש מאות חלל. הגבורה שבחלקת השדה יחס פה לשמה, ושם לאלעזר בן דודו. פה אמר שהיו עדשים ושם אמר שהיו שעורים, ושם לא נזכר שמה כלל. מי היו השלשה שהביאו מים מבור בית לחם שלא גלה שמם? פה אמר באבישי מן השלשה הכי נכבד, ובד"ה אמר מן השלשה בשנים נכבד. ומז"ש מן השלשה נכבד ועד השלשה לא בא? מי היה גבור השלישי מהאחרונים? איך סיים כל אלה שלשים ושבעה ולא חשב רק שלשים? ויאמר רש"י שבניו של ישי היו רבים, וכן הרד"ק נדחק, ולמהרי"א היה יואב מן המנין, עם הששה הראשונים, וכ"ז דוחק:

"אלה שמות הגבורים". הנה בד"ה חשב ג"כ גבורים אלה ואחרים נוסף על אלה שלא חשבם כאן, וכבר האריך בזה מהרי"א, והשיב ששם חשב אלה שהתחזקו עמו במלכותו כמבואר שם (דהי"א יא, י), ופה לא חשב רק הגבורים שהתמידו להיות עמו בכל מלחמותיו. ובד"ה (שם, יא)אמר "ישבעם בן חכמוני ראש השלישים הוא עורר את חניתו על שלש מאות חלל בפעם אחת", לגבור הזה היה לו שני שמות, שמו העצמי היה עדינו העצני, ועל שישב בישיבת חכמים ברב עם, קראוהו בשם ישבעם בן חכמוני, יושב עם, בן חכם, ובד"ה ספר להודיע גבורתו, שאחר שהרג שלש מאת חלל היה מעורר את חניתו ומניעה בקל הנה והנה, ומצד זה היה ראש לשלשים הגבורים, לא להשלשה, כי אבישי אחי יואב עשה כזאת ואמר עליו (להלן יט) ועד השלשה לא בא, ופה ספר הפלגת חכמתו ועיונו שבפעם א' אחר שהרג שמונה מאות חלל ישב אח"כ בשבת תחכמוני בעיון התורה, ומצד זה היה ראש השלשה, כי גדול בחכמה מהם. ומי הם השלשה אלה יספרו אח"כ:

<< · מ"ג שמואל ב · כג · ח · >>