מ"ג שמואל ב כג ג


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אמר אלהי ישראל לי דבר צור ישראל מושל באדם צדיק מושל יראת אלהים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָמַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לִי דִבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל מוֹשֵׁל בָּאָדָם צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אָמַר֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לִ֥י דִבֶּ֖ר צ֣וּר יִשְׂרָאֵ֑ל מוֹשֵׁל֙ בָּאָדָ֔ם צַדִּ֕יק מוֹשֵׁ֖ל יִרְאַ֥ת אֱלֹהִֽים׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

אֲמַר דָוִד אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל עֲלַי מַלֵיל תַּקִיפָא דְיִשְׂרָאֵל דְשַׁלִיט בִּבְנֵי אֱנָשָׁא קוּשְׁטָא דָאִין אֲמַר לְמַנָאָה לִי מַלְכָּא דְהוּא מְשִׁיחָא דַעֲתִיד דִיקוּם וְיִשְׁלוֹט בִּדְחַלְתָּא דַיָי:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לי דבר צור ישראל" - אלי דבר וצוה צור ישראל שאהיה מושל באדם בישראל שנקראו אדם שנאמר (יחזקאל לד לא) אדם אתם (יבמות סא א) ואהיה צדיק מושל וירא אלהים ורבותינו (מועד קטן טז ב) פירשוהו בלשון אחר אמר דוד אלהי ישראל לי דבר אלי דבר צור ישראל מושל באדם אני ומי מושל בי צדיק שאני גוזר גזירה והוא מבטלה אבל לפי ישוב המקראות הראשון הוא פשוטו של מקרא

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"מושל באדם צדיק" - כאשר יועמד צדיק למשול בבני אדם אז ימשול יראת אלהים כי כל ממשלתו להכריח העם על היראה אם כן היא המושלת והמתגברת

"אמר אלהי ישראל" - רצה לומר וזהו דברי אשר אלהי ישראל אמר וכאלו דבר לי ליחד אלי הדבור רצה לומר מיד ה' הופיע אלי להשכיל הדבר הזה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"אמר". עתה התחיל נבואה עתידה שנאמר לו מאת ה' על מלכות זרעו, ותתקיים לימות המשיח, וכעין דוגמא היה במלכות שלמה מעין העתיד. ופירושו, "ה'", מצד שהוא "אלהי ישראל" ומשגיח עליהם, "אמר". ומפרש, "לי דבר צור ישראל", שדבר זה באורך (שזה א' מן ההבדלים בין דבור ואמירה), שהדבור הוא באורך וכל לי ולו ולהם הסמוכים אצל דבור פי' בשביל, ור"ל שדבר בשבילי, שעתיד לעמוד "מושל באדם", ר"ל המשיח יהיה לו ב' מדרגות, א] שימשול "באדם" בכלל, שכל בני אדם ישמעון אליו. ב] שיהיה "צדיק מושל יראת אלהים", שמצד שינוח עליו רוח דעת ויראת אלהים, ימשול על עצמו לעמוד בצדקתו, ובכח זה שימשול על עצמו ימשול על האדם בכלל, באופן שיראת אלהים היא תהיה המושלת אז, וכמ"ש החבר להכוזר שהמולך על עצמו הוא הראוי למלוך על הכלל: