מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רוח יהוה דבר בי ומלתו על לשוני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רוּחַ יְהוָה דִּבֶּר בִּי וּמִלָּתוֹ עַל לְשׁוֹנִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
ר֥וּחַ יְהֹוָ֖ה דִּבֶּר־בִּ֑י וּמִלָּת֖וֹ עַל־לְשׁוֹנִֽי׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

אֲמַר דָוִד בְּרוּחַ נְבוּאָה דַייָ אֲנָא מְמַלֵיל אִלֵין וּפִתְגָמֵי קוּדְשֵׁיהּ בְּפוּמֵי אֲנָא סָדַר:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"דבר בי" - השרה בי רוח קדשו ונדבר בי וכל לשון נבואה נופל בו לשון דבר כמו (במדבר יב ב) הרק אך במשה דבר הלא גם בנו דבר (שם פסוק ו) אדבר בו וטעמו של דבר לפי שהרוח נכנס בו בקרב הנביא ומדבר בו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ומלתו" - ענין דבור כמו (תהלים קלט ד)כי אין מלה בלשוני 

מצודת דוד

"רוח ה'" - רצה לומר הדבר אשר אדבר מאז ועד עתה לא מחכמה באה לי אך רוח ה' דבר בי ומלתו וגו' והוא כפל ענין במלות שונות ובא לחזק הדבר

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"רוח". הודיע כי כל הזמירות נאמרו ב"רוח" ה' אשר עליו. ויען שה"רוח" האלהי יחול על המשורר בשתי מדרגות, אם רק לעוררו

בכח אלהי על ענין השיר, והמלות והמליצה ידבר המליץ משכלו, או שגם המלות והמליצה יהיה ברוח ה', אמר כי שניהם היה מהופעה אלהית, "רוח ה' דבר בי", וגם "מלתו היא על לשוני", שגם סדר המלות היה מה':