מ"ג שמואל ב כב ח


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותגעש [ויתגעש] ותרעש הארץ מוסדות השמים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותגעש [וַיִּתְגָּעַשׁ] וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ מוֹסְדוֹת הַשָּׁמַיִם יִרְגָּזוּ וַיִּתְגָּעֲשׁוּ כִּי חָרָה לוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
ותגעש וַיִּתְגָּעַ֤שׁ וַתִּרְעַשׁ֙ הָאָ֔רֶץ  מוֹסְד֥וֹת הַשָּׁמַ֖יִם יִרְגָּ֑זוּ וַיִּֽתְגָּעֲשׁ֖וּ כִּי־חָ֥רָה לֽוֹ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויתגעש ותרעש" - לא על נסים שאירעוהו נאמר אלא על נסים שנעשו לישראל וראש המקרא מחובר על סופו "כי חרה לו" - כי משמש כאן בלשון כאשר וכן פתרונו וכשחרה לו מפני מכעיסיו נתגעשה ונתרעשה הארץ ומוסדות השמים רגזו ורעשו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"מוסדות השמים" - הוא משל על השרים מכנען

"כי חרה לו" - כאשר חרה לו לקחת מהם נקמתי

"ויתגעש" - נעו ונדו אויבי יושבי הארץ מרוב הפחד 

מצודת ציון

"ויתגעש" - ענין התנודה והתנועה החזקה כמו (ירמיהו מו ז)כנהרות יתגעשו מימיו

"ירגזו" - יחרדו