מ"ג שמואל ב כא כ


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותהי עוד מלחמה בגת ויהי איש מדין [מדון] ואצבעת ידיו ואצבעת רגליו שש ושש עשרים וארבע מספר וגם הוא ילד להרפה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתְּהִי עוֹד מִלְחָמָה בְּגַת וַיְהִי אִישׁ מדין [מָדוֹן] וְאֶצְבְּעֹת יָדָיו וְאֶצְבְּעֹת רַגְלָיו שֵׁשׁ וָשֵׁשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִסְפָּר וְגַם הוּא יֻלַּד לְהָרָפָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתְּהִי־ע֥וֹד מִלְחָמָ֖ה בְּגַ֑ת וַיְהִ֣י ׀ אִ֣ישׁ מדין מָד֗וֹן וְאֶצְבְּעֹ֣ת יָדָיו֩ וְאֶצְבְּעֹ֨ת רַגְלָ֜יו שֵׁ֣שׁ וָשֵׁ֗שׁ עֶשְׂרִ֤ים וְאַרְבַּע֙ מִסְפָּ֔ר וְגַם־ה֖וּא יֻלַּ֥ד לְהָרָפָֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"איש מדון" - כתרגומו גבר דמשחן שאין עיקר התיבה אלא מ"ם ודלי"ת כמו (תהלים סה ח) משאון שי"ן ואל"ף (בראשית יז ד) ומהמון ה"א ומ"ם ובדברי הימים (א יא כג) כתיב איש מדה כלומר גבוה מאוד שאומדין כמה מדתו "שש ושש וגו'" - פירשו רבותינו (בבכורות מה ב) שהוצרך לומר עשרים וארבע שלא תאמר אצבעות שתי ידיו אינן אלא שש ואצבעות רגליו אינן אלא שש לכך נאמר עשרים וארבע ואם כתב עשרים וארבע ולא אמר שש ושש הייתי אומר שבעה באחת וחמשה באחת ומהו מספר שכולן היו נספרות בסדר האצבעות בגב היד

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"שש ושש" - לכל אחת היו שש ולשלא נחשב שבשתי ידיו היו שש וכן בשתי רגליו שלש לכל אחת לזה חזר ופירש עשרים וארבע מספר 

מצודת ציון

"מדון" - מלשון מדה ורוצה לומר בעל מדה גדולה וכן (במדבר יג לב)אנשי מדות

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

והמלחמה הרביעית היתה בגת. ונהרג ג"כ ענק מבני הרפאים, שהיה לו כ"ד אצבעות, ע"י יהונתן, עד שכל ארבעה הענקים

שהיו לפלשתים נפלו ע"י דוד ואנשיו חוץ מגלית שנהרג בזמן קדום: "ובזה תמו המלחמות, ויהי שלום לישראל כל ימי שלמה":