מ"ג שמואל ב כא ז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויחמל המלך על מפי בשת בן יהונתן בן שאול על שבעת יהוה אשר בינתם בין דוד ובין יהונתן בן שאול

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּחְמֹל הַמֶּלֶךְ עַל מְפִי בֹשֶׁת בֶּן יְהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל עַל שְׁבֻעַת יְהוָה אֲשֶׁר בֵּינֹתָם בֵּין דָּוִד וּבֵין יְהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּחְמֹ֣ל הַמֶּ֔לֶךְ עַל־מְפִיבֹ֖שֶׁת בֶּן־יְהוֹנָתָ֣ן בֶּן־שָׁא֑וּל עַל־שְׁבֻעַ֤ת יְהֹוָה֙ אֲשֶׁ֣ר בֵּינֹתָ֔ם בֵּ֣ין דָּוִ֔ד וּבֵ֖ין יְהוֹנָתָ֥ן בֶּן־שָׁאֽוּל׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויחמל המלך" - בקש רחמים שלא יקלטנו הארון שהעבירם לפני הארון כל שהארון קולטו למיתה (יבמות עט א)

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"בן יהונתן" - רצה לומר בעבור שהיה בן יהונתן ראוי לחמול עליו כי לא היה מדעת יהונתן להרוג את הגבעונים ובעבור דוד כי אוהב היה לדוד על כי היה שבועת ה' בינותם וחוזר ומפרש בין דוד וגו' 

מצודת ציון

"בינותם" - כמו ביניהם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויחמול". כיון שהיה זה בידו הציל את מפיבושת שלא היה אביו באותה עצה כי היה קשור בשבועה לדוד. ובזה סרה

הקושיא איך הומתו בנים על אבות, כי דין המלך משונה בזה מדין התורה. והגם שאמציה מלך יהודה בני המכים לא המית (מ"ב יד, ו), שם לא היה זה צורך שעה, לא כן כאן שהיה לצורך שעה: