מ"ג שמואל ב יט ד


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויתגנב העם ביום ההוא לבוא העיר כאשר יתגנב העם הנכלמים בנוסם במלחמה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּתְגַּנֵּב הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא לָבוֹא הָעִיר כַּאֲשֶׁר יִתְגַּנֵּב הָעָם הַנִּכְלָמִים בְּנוּסָם בַּמִּלְחָמָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּתְגַּנֵּ֥ב הָעָ֛ם בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לָב֣וֹא הָעִ֑יר כַּאֲשֶׁ֣ר יִתְגַּנֵּ֗ב הָעָם֙ הַנִּכְלָמִ֔ים בְּנוּסָ֖ם בַּמִּלְחָמָֽה׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ויתגנב" - לא באו לעיר ביד רמה ובשמחה כדרך המנצחים כי אם בהסתר כגנב וכדרך ביאת הנסים מן המלחמה הנכלמים לבוא בפרסום

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וכאשר ראה יואב כל הנעשה בין מצד העם "שהתגנב לבא העיר", וכן מצד המלך "שלאט פניו כאבל ויזעק קול גדול", לכן בא להוכיחו ע"ז, ובפרט שהוא היה נוגע בדבר כנ"ל: