מ"ג שמואל ב יח ה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויצו המלך את יואב ואת אבישי ואת אתי לאמר לאט לי לנער לאבשלום וכל העם שמעו בצות המלך את כל השרים על דבר אבשלום

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת יוֹאָב וְאֶת אֲבִישַׁי וְאֶת אִתַּי לֵאמֹר לְאַט לִי לַנַּעַר לְאַבְשָׁלוֹם וְכָל הָעָם שָׁמְעוּ בְּצַוֹּת הַמֶּלֶךְ אֶת כָּל הַשָּׂרִים עַל דְּבַר אַבְשָׁלוֹם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְצַ֣ו הַמֶּ֡לֶךְ אֶת־י֠וֹאָ֠ב וְאֶת־אֲבִישַׁ֤י וְאֶת־אִתַּי֙ לֵאמֹ֔ר לְאַט־לִ֖י לַנַּ֣עַר לְאַבְשָׁל֑וֹם וְכׇל־הָעָ֣ם שָׁמְע֗וּ בְּצַוֺּ֥ת הַמֶּ֛לֶךְ אֶת־כׇּל־הַשָּׂרִ֖ים עַל־דְּבַ֥ר אַבְשָׁלֽוֹם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לאט לי לנער" - אם יקרא לפניכם במלחמה חמלו עליו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"לאט לי וגו'" - רצה לומר למעני בואו עם אבשלום בנחת ולא תעשו לו מאומה רע 

מצודת ציון

"לאט" - ענין נחת כמו (בראשית לג יד)אתנהלה לאטי

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"לאט לי" ר"ל אם תשיגהו תלאט עמו שלא להרגו, וזה תעשה "לי" למעני, באשר הוא בני. והטעם שצוה עליו מפני שראה

שאבשלום לא היה דעתו להרגו כנ"ל, וגם כדברי הרלב"ג אחרי שידע שמעשה זו היה בסבת חטאו כמ"ש לו הנביא (לעיל יב, יא) הנני מקים עליך רעה וכו':