מ"ג שמואל ב יח ו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויצא העם השדה לקראת ישראל ותהי המלחמה ביער אפרים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֵּצֵא הָעָם הַשָּׂדֶה לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל וַתְּהִי הַמִּלְחָמָה בְּיַעַר אֶפְרָיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֵּצֵ֥א הָעָ֛ם הַשָּׂדֶ֖ה לִקְרַ֣את יִשְׂרָאֵ֑ל וַתְּהִ֥י הַמִּלְחָמָ֖ה בְּיַ֥עַר אֶפְרָֽיִם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ביער אפרים" - ומהיכן היה יער לאפרים בעבר הירדן מזרחה שלא ניתן שם חלק אלא לבני גד ולבני ראובן ולמנשה אלא מתוך שהתנה יהושוע שיהיו מרעין בחורשין והיה אותו היער סמוך לאפרים אלא שהירדן מפסיק והיו מרעין שם בהמותיהם היה נקרא יער אפרים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויצא". אנשי דוד באומץ לבם הלכו לקראת ישראל, וישראל עמדו במקומם בארץ גלעד סמוך לירדן ששם היה יער שהיה של אפרים (שהיה גבולם סמוך לירדן (כמ"ש יהושע טז, ז), ומצרנים לגלעד כמ"ש ממעשה דיפתח (שופטים יב), מרעים שם בהמותיהם (כמ"ש חז"ל (ב"ק פא א) שכן תקן יהושע) ונקרא מטעם זה יער אפרים), לפ"ז כבר נראה שהיה מורך בלב ישראל

להתקרב אל אנשי דוד ועמדו סמוך לירדן, ועבדי דוד אזרו חיל:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ביער אפרים" - אף שנחלת אפרים היתה בעבר הירדן המערבי כי אמרו רבותינו ז"ל (בבא קמא פא א) שיהושוע תקן שלא יקפידו השבטים זה על זה מבלי תת לרעות הבהמות בארץ לא לו ובני אפרים רעו את בהמתם בהעיר ההיא ונקרא על שמם