מ"ג שמואל ב יג טו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישנאה אמנון שנאה גדולה מאד כי גדולה השנאה אשר שנאה מאהבה אשר אהבה ויאמר לה אמנון קומי לכי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּשְׂנָאֶהָ אַמְנוֹן שִׂנְאָה גְּדוֹלָה מְאֹד כִּי גְדוֹלָה הַשִּׂנְאָה אֲשֶׁר שְׂנֵאָהּ מֵאַהֲבָה אֲשֶׁר אֲהֵבָהּ וַיֹּאמֶר לָהּ אַמְנוֹן קוּמִי לֵכִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּשְׂנָאֶ֣הָ אַמְנ֗וֹן שִׂנְאָה֙ גְּדוֹלָ֣ה מְאֹ֔ד כִּ֣י גְדוֹלָ֗ה הַשִּׂנְאָה֙ אֲשֶׁ֣ר שְׂנֵאָ֔הּ מֵאַהֲבָ֖ה אֲשֶׁ֣ר אֲהֵבָ֑הּ וַיֹּֽאמֶר־לָ֥הּ אַמְנ֖וֹן ק֥וּמִי לֵֽכִי׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וישנאה אמנון" - אמרו רבותינו (סנהדרין כא א) נימא נקשרה לו ועשאתו כרות שפכה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"קומי לכי" - ולא רצה שתשב עוד זמן מה בביתו

"וישנאה" - אולי גדפתו בדברים ומה' היתה זאת לגלות חרפתו בקהל רב

"כי גדולה וגו'" - השנאה היתה בערכה יותר גדולה מערך האהבה הקדומה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"וישנאה". אחר שהיה תאוה כלביית, מיד שנכבה רשף התאוה חלפה האהבה שלא היתה אהבה עצמיית, ואז בהכירו תועבת הנבלה הזאת שב לשנוא את הנושא שעל ידו נסבב לו זאת, וז"ש "גדולה השנאה מהאהבה", שהאהבה בעצמה סבבה את השנאה, שכשזכר תועבת האהבה הזאת אשר היתה עתה לזרה בעיניו, נהפך לבו בקרבו לשנאה גדולה: