מ"ג שמואל ב יא י


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויגדו לדוד לאמר לא ירד אוריה אל ביתו ויאמר דוד אל אוריה הלוא מדרך אתה בא מדוע לא ירדת אל ביתך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּגִּדוּ לְדָוִד לֵאמֹר לֹא יָרַד אוּרִיָּה אֶל בֵּיתוֹ וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל אוּרִיָּה הֲלוֹא מִדֶּרֶךְ אַתָּה בָא מַדּוּעַ לֹא יָרַדְתָּ אֶל בֵּיתֶךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּגִּ֤דוּ לְדָוִד֙ לֵאמֹ֔ר לֹא־יָרַ֥ד אוּרִיָּ֖ה אֶל־בֵּית֑וֹ וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־אוּרִיָּ֗ה הֲל֤וֹא מִדֶּ֙רֶךְ֙ אַתָּ֣ה בָ֔א מַדּ֖וּעַ לֹא־יָרַ֥דְתָּ אֶל־בֵּיתֶֽךָ׃


דון יצחק אברבנאל (כל הפרק)(כל הפסוק)

(י) וכאשר ידע זה דוד ושאלו מדוע לא ירדת לביתך?

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"הלא מדרך אתה בא" - ואם כן אתה עיף ויגע

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויגידו לדוד" וכו'. ודוד לא רצה להודיע לו שחרה אפו על שעבר על פקודתו, כי חשש אולי נודעה לו המעשה, ורצה לחקור ע"ז במסיח לפי תומו, וא"ל "הלא מדרך אתה בא" וכו', כי חייב אדם לפקוד את אשתו בשעה שבא מן הדרך:

אלשיך (כל הפרק)(כל הפסוק)

ושב (י) ויאמר לו המלך הלא מדרך אתה בא. כלומר נלאה, מדוע לא ירדת אל ביתך. כלומר לנוח כראוי מלאות הדרך, וכיוון לנסות אם ידע דבר מהמאורע, וגם להפציר למען הסתיר דבר, ולא יודע למי ההריון ההוא כמדובר למעלה: