מ"ג שמואל ב טז יג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וילך דוד ואנשיו בדרך ושמעי הלך בצלע ההר לעמתו הלוך ויקלל ויסקל באבנים לעמתו ועפר בעפר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֵּלֶךְ דָּוִד וַאֲנָשָׁיו בַּדָּרֶךְ וְשִׁמְעִי הֹלֵךְ בְּצֵלַע הָהָר לְעֻמָּתוֹ הָלוֹךְ וַיְקַלֵּל וַיְסַקֵּל בָּאֲבָנִים לְעֻמָּתוֹ וְעִפַּר בֶּעָפָר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֵּ֧לֶךְ דָּוִ֛ד וַאֲנָשָׁ֖יו בַּדָּ֑רֶךְ  וְשִׁמְעִ֡י הֹלֵךְ֩ בְּצֵ֨לַע הָהָ֜ר לְעֻמָּת֗וֹ הָלוֹךְ֙ וַיְקַלֵּ֔ל וַיְסַקֵּ֤ל בָּאֲבָנִים֙ לְעֻמָּת֔וֹ וְעִפַּ֖ר בֶּעָפָֽר׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לכן וילך דוד בדרך". לא מש מן הדרך הגם ששמעי סקל באבנים לעומתו, פניו לא הסתיר מכלימותו ורוק, כי קבל זאת

באהבה:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"בצלע" - בעבר ובצד כמו (שמות כז כו)צלע המשכן

"לעומתו" - נגדו

"ועפר" - זרק עפר ולתוספת ביאור אמר בעפר וכן (תהלים פ י)ותשרש שרשיה