מ"ג שמואל ב טז יא
<< · מ"ג שמואל ב · טז · יא · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר דוד אל אבישי ואל כל עבדיו הנה בני אשר יצא ממעי מבקש את נפשי ואף כי עתה בן הימיני הנחו לו ויקלל כי אמר לו יהוה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל אֲבִישַׁי וְאֶל כָּל עֲבָדָיו הִנֵּה בְנִי אֲשֶׁר יָצָא מִמֵּעַי מְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשִׁי וְאַף כִּי עַתָּה בֶּן הַיְמִינִי הַנִּחוּ לוֹ וִיקַלֵּל כִּי אָמַר לוֹ יְהוָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֤ד אֶל־אֲבִישַׁי֙ וְאֶל־כׇּל־עֲבָדָ֔יו הִנֵּ֥ה בְנִ֛י אֲשֶׁר־יָצָ֥א מִמֵּעַ֖י מְבַקֵּ֣שׁ אֶת־נַפְשִׁ֑י וְאַ֨ף כִּֽי־עַתָּ֜ה בֶּן־הַיְמִינִ֗י הַנִּ֤חוּ לוֹ֙ וִֽיקַלֵּ֔ל כִּ֥י אָמַר־ל֖וֹ יְהֹוָֽה׃
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"הנה בני וגו'" - רצה לומר הלא בדרך הטבע שהבן חס על אביו והנכם רואים שהוא מבקש נפשי ומזה נראה שיד ה' עשתה זאת
"ואף כי עתה" - ומכל שכן עתה שאני בורח ומעונה ושמעי הוא מבני הימיני אשר המה לי לאויבים שיותר המה מוכנים לעשות בי גזירתו של מקום בראותם קושי מזלי נרדף מבן בטני ולזה הניחו לו כי ה' אמר לומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ואיך השיא את שמעי אל הנבלה הזאת, השיב הלא תראו "כי בני אשר יצא ממעי מבקש את נפשי". שבזה שינה ה' את הטבע, הטבע הבן לאהוב את אביו לא לבקש להרגו, הנה ראיתם כי הפליא ה' בענשי, עד שלא לבד שביטל הבחירה, עשה בזה דבר נגד הטבע, ואף כי נקל היה לו להטות לב שמעי אל הקללה, שהוא קרוב אל טבעו, א] מצד הזמן, שעז"א "ועתה", אחר שאני בל"ז נרדף ונשטם. ב] מצדו, שהוא "בן הימיני", שהם שונאי. ג] שאינו בא על עסקי נפשות, רק "הניחו לו ויקלל", וא"כ לא הפליא ה' בזה דבר נגד טבעו ובחירתו, והוא נתן כזאת בל"ז וא"כ הניחו לו ויקלל " כי א"ל ה':":
<< · מ"ג שמואל ב · טז · יא · >>