מ"ג שמואל ב ח ג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויך דוד את הדדעזר בן רחב מלך צובה בלכתו להשיב ידו בנהר [פרת]

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּךְ דָּוִד אֶת הֲדַדְעֶזֶר בֶּן רְחֹב מֶלֶךְ צוֹבָה בְּלֶכְתּוֹ לְהָשִׁיב יָדוֹ בִּנְהַר [פְּרָת].

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֣ךְ דָּוִ֔ד אֶת־הֲדַדְעֶ֥זֶר בֶּן־רְחֹ֖ב מֶ֣לֶךְ צוֹבָ֑ה בְּלֶכְתּ֕וֹ לְהָשִׁ֥יב יָד֖וֹ בִּֽנְהַר־[פְּרָֽת]׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בלכתו" - כשהלך הדדעזר

"להשיב ידו" - כתרגומו לאשנאה תחומיה שכבש מן הארץ חוץ לגבול ארצו והרחיב את גבולו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"להשיב ידו". ובד"ה (א' יח, ג) להציב ידו, שהדדעזר היה מושל בנהר פרת קרוב לגבול ישראל והיה לו שם יד, ר"ל בנין בנוי ועליו תמונת יד לאות שכבשה בידו, כמ"ש (ש"א טו, יב) והנה מציב לו יד, ודוד הסיר הבנין הזה, והלך להשיב להציבו, ר"ל

לכבוש המדינה:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"בלכתו להשיב ידו" - כשהלך להשיב מקומו לאחור להרחיב גבול ארצו

מצודת ציון

"להשיב" - מלשון השבה

"ידו" - מקומו

<< · מ"ג שמואל ב · ח · ג · >>