מ"ג שמואל ב ו יא


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישב ארון יהוה בית עבד אדם הגתי שלשה חדשים ויברך יהוה את עבד אדם ואת כל ביתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֵּשֶׁב אֲרוֹן יְהוָה בֵּית עֹבֵד אֱדֹם הַגִּתִּי שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֶת עֹבֵד אֱדֹם וְאֶת כָּל בֵּיתוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֵּ֩שֶׁב֩ אֲר֨וֹן יְהֹוָ֜ה בֵּ֣ית עֹבֵ֥ד אֱדֹ֛ם הַגִּתִּ֖י שְׁלֹשָׁ֣ה חֳדָשִׁ֑ים וַיְבָ֧רֶךְ יְהֹוָ֛ה אֶת־עֹבֵ֥ד אֱדֹ֖ם וְאֶת־כׇּל־בֵּיתֽוֹ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויברך ה' וגו'" - אשתו ושמונה כלותיה ילדו ששה בנים בכרס אחד שנאמר (דברי הימים-א כו ו ח) פעלתי השמיני ששים ושנים לעובד אדום

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"וישב" - ענין עכבה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"וישב". אולם מעתה נעשה הארון מקור למי החסד והטובה לכל הקרב אליו, וזה נראה משתי פנים, א] "וישב ארון ה' בית עובד אדום הגתי", ישב אצלו ביחד עם כל בני ביתו ולא הוזק אחד מהם. ובד"ה (א' יג, יד) פי' "וישב ארון האלהים עם בית עובד אדום בביתו", ר"ל עם כל ב"ב ביחד, ופה רמז במ"ש בית עובד בלא ב' השימוש. ב] כי הפיץ מי הברכה

מדליו, "ויברך ה'" תחלה "את עבד אדום" בעצמו, בקניניו ובנכסיו, "ואת אשתו", ואח"כ ברך גם "את כל ביתו", כמ"ש חז"ל