מ"ג שמואל ב ג לו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכל העם הכירו וייטב בעיניהם ככל אשר עשה המלך בעיני כל העם טוב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְכָל הָעָם הִכִּירוּ וַיִּיטַב בְּעֵינֵיהֶם כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ בְּעֵינֵי כָל הָעָם טוֹב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְכׇל־הָעָ֣ם הִכִּ֔ירוּ וַיִּיטַ֖ב בְּעֵינֵיהֶ֑ם כְּכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֣ה הַמֶּ֔לֶךְ בְּעֵינֵ֥י כׇל־הָעָ֖ם טֽוֹב׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"הכירו" - שלא מדעת דוד נעשתה

"ככל אשר עשה" - הוטב בעיניהם כל אשר עשה והם ההליכה אחר המטה והבכי והקינה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

השאלות (לו - לז) מ"ש ככל אשר עשה המלך בעיני כל העם טוב, הוא שפת יתר אין בינה. ולמה כפל וכל העם הכירו,

וידעו כל העם?:

"וכל העם הכירו". ר"ל יען שבכ"ז עדיין היה מקום לאמר שדוד עשה כ"ז בערמה שלא יקצפו ישראל עליו על שצוה להרגו, לכן אמר שכל העם הכירו שלא היה בזה רמאות, כי האמת ניכר והזיוף א"א להעלימו מכלל העם: "ככל אשר עשה המלך בעיני כל העם טוב". כי המעשה הנעשה בתום ובישרת לבב תמצא חן בעיני כל, לא כן הזיוף. והנה היה פה דברים שהיה ראוי שיערערו עליהם, כמו מה שבזה כבוד המלוכה לצאת אחרי המטה ולקונן, ובכ"ז ככל אשר עשה היה טוב בעיני כולם, וזה סימן שהיה מעשה אמת, לא בלב ולב (גם ימליץ שא"א שהיה זה זיוף לפייס את העם, "כי ככל אשר עשה המלך", תמיד, היה "טוב בעיני העם", ולא היה דרכם לערער אחריו בשום פעם, ובודאי גם אם היה הורגו בפקודתו לא היה שום ערעור מצד העם, ולא היה צריך לתחבולות לפייסם), ועי"כ "וידעו כל העם" ידיעה ברורה "כי לא היתה מהמלך להמית את אבנר":