מ"ג שמואל ב ג כז


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישב אבנר חברון ויטהו יואב אל תוך השער לדבר אתו בשלי ויכהו שם החמש וימת בדם עשה אל אחיו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּשָׁב אַבְנֵר חֶבְרוֹן וַיַּטֵּהוּ יוֹאָב אֶל תּוֹךְ הַשַּׁעַר לְדַבֵּר אִתּוֹ בַּשֶּׁלִי וַיַּכֵּהוּ שָׁם הַחֹמֶשׁ וַיָּמָת בְּדַם עֲשָׂה אֵל אָחִיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּ֤שׇׁב אַבְנֵר֙ חֶבְר֔וֹן וַיַּטֵּ֤הוּ יוֹאָב֙ אֶל־תּ֣וֹךְ הַשַּׁ֔עַר לְדַבֵּ֥ר אִתּ֖וֹ בַּשֶּׁ֑לִי וַיַּכֵּ֤הוּ שָׁם֙ הַחֹ֔מֶשׁ וַיָּ֕מׇת בְּדַ֖ם עֲשָׂהאֵ֥ל אָחִֽיו׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אל תוך השער" - לפני סנהדרין להשפט על דם עשהאל אחיו "בשלי" - בשגגה שלא הבין אבנר שבלבו להרגו וסרס המקרא ויטהו יואב בשלי אל תוך השער לדבר אתו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"בשלי" - ענין שגגה ושכחה כמו (לקמן ו ז) על השל וכן (רות ב טז)גם של תשלו 

מצודת דוד

"בדם עשהאל" - בעבור ששפך דם עשהאל אחיו

"החומש" - אל דופן החמישית מקום שכבד ומרה תלוין (סנהדרין מט א)

"ויכהו שם" - בעת דברו עמו ולא היה נזהר אז הכהו בתוך השער ההוא

"ויטהו" - הטה אותו מן הדרך אל תוך חלל השער

"בשלי" - בדבר השכחה אשר שכח המלך לדבר עמו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"לדבר אתו בשלי". (מלשון השמטה, כמו (דברים כח, מ) כי ישל זיתך) אמר לו שדוד נשמט ממנו איזה דבר ששכח לדבר

עמו, ושלחו להגיד לו הדבר הנשלה: "וימת בדם עשהאל". שרק זאת היה הסבה להריגתו, לא איזה חשד ולטובת המלך: