מ"ג שמואל ב ג כז
<< · מ"ג שמואל ב · ג · כז · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישב אבנר חברון ויטהו יואב אל תוך השער לדבר אתו בשלי ויכהו שם החמש וימת בדם עשה אל אחיו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּשָׁב אַבְנֵר חֶבְרוֹן וַיַּטֵּהוּ יוֹאָב אֶל תּוֹךְ הַשַּׁעַר לְדַבֵּר אִתּוֹ בַּשֶּׁלִי וַיַּכֵּהוּ שָׁם הַחֹמֶשׁ וַיָּמָת בְּדַם עֲשָׂה אֵל אָחִיו.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּ֤שׇׁב אַבְנֵר֙ חֶבְר֔וֹן וַיַּטֵּ֤הוּ יוֹאָב֙ אֶל־תּ֣וֹךְ הַשַּׁ֔עַר לְדַבֵּ֥ר אִתּ֖וֹ בַּשֶּׁ֑לִי וַיַּכֵּ֤הוּ שָׁם֙ הַחֹ֔מֶשׁ וַיָּ֕מׇת בְּדַ֖ם עֲשָׂהאֵ֥ל אָחִֽיו׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"בשלי" - ענין שגגה ושכחה כמו (לקמן ו ז) על השל וכן (רות ב טז)גם של תשלו
מצודת דוד
"בדם עשהאל" - בעבור ששפך דם עשהאל אחיו
"החומש" - אל דופן החמישית מקום שכבד ומרה תלוין (סנהדרין מט א)
"ויכהו שם" - בעת דברו עמו ולא היה נזהר אז הכהו בתוך השער ההוא
"ויטהו" - הטה אותו מן הדרך אל תוך חלל השער
"בשלי" - בדבר השכחה אשר שכח המלך לדבר עמומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
עמו, ושלחו להגיד לו הדבר הנשלה: "וימת בדם עשהאל". שרק זאת היה הסבה להריגתו, לא איזה חשד ולטובת המלך:
<< · מ"ג שמואל ב · ג · כז · >>