פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות שמואל ב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישלח אבנר מלאכים אל דוד תחתו [תחתיו] לאמר למי ארץ לאמר כרתה בריתך אתי והנה ידי עמך להסב אליך את כל ישראל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּשְׁלַח אַבְנֵר מַלְאָכִים אֶל דָּוִד תחתו [תַּחְתָּיו] לֵאמֹר לְמִי אָרֶץ לֵאמֹר כָּרְתָה בְרִיתְךָ אִתִּי וְהִנֵּה יָדִי עִמָּךְ לְהָסֵב אֵלֶיךָ אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּשְׁלַח֩ אַבְנֵ֨ר מַלְאָכִ֧ים ׀ אֶל־דָּוִ֛ד תַּחְתָּ֥ו לֵאמֹ֖ר לְמִי־אָ֑רֶץ לֵאמֹ֗ר כָּרְתָ֤ה בְרִֽיתְךָ֙ אִתִּ֔י וְהִנֵּה֙ יָדִ֣י עִמָּ֔ךְ לְהָסֵ֥ב אֵלֶ֖יךָ אֶת־כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תחתיו לאמר" - (תרגום) מאתריה למימר מקיימנא במאן דעבד ארעא

"למי ארץ" - לשון שבועה במי שהארץ שלו דבר אחר תחתיו שמו הזכיר תחלה באגרת ואחר כך הזכיר שם דוד ולכך נענש כתב ממני אבנר שר צבא ישראל לדוד מלך ישראל שלום

"למי ארץ" - למי שהמלכות הגון לו אני שולח לו לאמר כרתה בריתך וגו'

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תחתיו לאמר" - רצה לומר שלח מלאכים ממקומו שיאמרו בשבועה למי ארץ רצה לומר נשבעים אנו במי שהארץ שלו כי לה' הארץ ודבר השבועה היתה אשר בלב ידבר לאמר כרתה ברית עמי להיות לי לאוהב ויהיה כח ידי עמך וגו'

מצודת ציון

"תחתיו" - במקומו

"להסב" - לסבב