מ"ג שמואל ב א ט


<< · מ"ג שמואל ב · א · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר אלי עמד נא עלי ומתתני כי אחזני השבץ כי כל עוד נפשי בי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר אֵלַי עֲמָד נָא עָלַי וּמֹתְתֵנִי כִּי אֲחָזַנִי הַשָּׁבָץ כִּי כָל עוֹד נַפְשִׁי בִּי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י עֲמׇד־נָ֤א עָלַי֙ וּמֹ֣תְﬞתֵ֔נִי כִּ֥י אֲחָזַ֖נִי הַשָּׁבָ֑ץ כִּֽי־כׇל־ע֥וֹד נַפְשִׁ֖י בִּֽי׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אחזני השבץ" - (תרגום) אחדני רתיתא ומדרש אגדה (ראה ילקוט שמעוני רמז קמא) משום עון הכהנים שהרג וכתוב בהן (שמות כח ד) כתנת תשבץ "כי כל עוד נפשי בי" - מהר ומותתני טוב לי שתמותתני אתה ואל יהרגוני אלה ויתעללו בי

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כי כל עוד" - רצה לומר כל הנשאר בי עוד הוא רק אשר עדיין נפשי בי ולא יותר כי כבר הלכו ממנו ההרגשות כולם ואם כן בודאי אמות ולזה השלם המיתה לבל יתעללו בי הערלים טרם אמות 

מצודת ציון

"השבץ" - חולי הרתת כן תרגם יונתן

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ומותתני". גדר פעל מותת (במרובע) הוא שגומר המיתה, ופי' כי כבר "אחזני השבץ" שהוא רעדת המות, וב"כל" זה "כל עוד נפשי קשורה בי", ומתקשה לצאת, ובזה שתקרב מיתתי לא תהיה כרוצח כי גברא קטילא תקטל, רק תקצר יסוריי:

<< · מ"ג שמואל ב · א · ט · >>