מ"ג שמואל א לא ג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותכבד המלחמה אל שאול וימצאהו המורים אנשים בקשת ויחל מאד מהמורים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתִּכְבַּד הַמִּלְחָמָה אֶל שָׁאוּל וַיִּמְצָאֻהוּ הַמּוֹרִים אֲנָשִׁים בַּקָּשֶׁת וַיָּחֶל מְאֹד מֵהַמּוֹרִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתִּכְבַּ֤ד הַמִּלְחָמָה֙ אֶל־שָׁא֔וּל וַיִּמְצָאֻ֥הוּ הַמּוֹרִ֖ים אֲנָשִׁ֣ים בַּקָּ֑שֶׁת וַיָּ֥חֶל מְאֹ֖ד מֵהַמּוֹרִֽים׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"את שאול" - כי בניו כבר הרגו והיתה כל פני המלחמה אליו לבד

"המורים אנשים בקשת" - כמו אנשים המורים בקשת ורצה לומר שמצאו מקומו אשר נטמן בה ופחד מהם שלא יתעללו בו 

מצודת ציון

"המורים" - הזורקים בחצים כמו (לעיל כ לו) אשר אנכי מורה

"ויחל" - מלשון חלחלה ופחד

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ותכבד". אחר שמתו בניו כבדה המלחמה עליו לבדו, ונוסף לזה מצאוהו מורי קשת המורים מרחוק, וגם שגם הוחלה ע"י החצים. ופי' "המורים אנשים", כמו אנשים המורים,

או אנשים מומחים בקשת כמו אנשי קשת: