מ"ג שמואל א כה כד


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותפל על רגליו ותאמר בי אני אדני העון ותדבר נא אמתך באזניך ושמע את דברי אמתך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתִּפֹּל עַל רַגְלָיו וַתֹּאמֶר בִּי אֲנִי אֲדֹנִי הֶעָו‍ֹן וּתְדַבֶּר נָא אֲמָתְךָ בְּאָזְנֶיךָ וּשְׁמַע אֵת דִּבְרֵי אֲמָתֶךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתִּפֹּל֙ עַל־רַגְלָ֔יו וַתֹּ֕אמֶר בִּֽי־אֲנִ֥י אֲדֹנִ֖י הֶעָוֺ֑ן וּֽתְדַבֶּר־נָ֤א אֲמָֽתְךָ֙ בְּאׇזְנֶ֔יךָ וּשְׁמַ֕ע אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י אֲמָתֶֽךָ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בי אני אדני העון" - מתחלה אמרה כך כדי שיטה אוזן לדבריה ולסוף אמרה לו האמת אני אמתך לא ראיתי את נערי אדני

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ותדבר" - ולזה תדבר אמתך לבקש ולהתחנן על הדבר

"בי אני אדוני" - כי דוד לא היה מכירה ולזה אמרה מה ששמעתי אשר אדוני מדבר אל עבדיו בדבר שקרה לו דע אדוני העון הזה הוא בי רצה לומר בביתי נעשה הדבר

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"בי אני אדוני העון". אמרה הנה נבל זה כאין נחשב, יש לו עושר ונכסים ולא השליטו האלהים לאכל ממנו, ומה שנודע בשם לאיש שוע הוא על ידי, ולולא הייתי אשתו לא

היה אדוני שולח אליו, וא"כ עקר העון בי באשר אני עקרת הבית. אבל מטעם הזה בעצמו "ותדבר" וכו', ר"ל, א] תן לי רשות לדבר, ב] "ושמע" וכו', וקבל דברי: