מ"ג שמואל א כד יג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כאשר יאמר משל הקדמני מרשעים יצא רשע וידי לא תהיה בך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כַּאֲשֶׁר יֹאמַר מְשַׁל הַקַּדְמֹנִי מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע וְיָדִי לֹא תִהְיֶה בָּךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כַּאֲשֶׁ֣ר יֹאמַ֗ר מְשַׁל֙ הַקַּדְמֹנִ֔י מֵרְשָׁעִ֖ים יֵ֣צֵא רֶ֑שַׁע וְיָדִ֖י לֹ֥א תִֽהְיֶה־בָּֽךְ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כאשר יאמר משל הקדמוני" - משל קדמונו של עולם התורה שהיא משלו של הקב"ה "מרשעים יצא רשע" - הקב"ה מזמן לרשע שנופל ביד רשע כיוצא בו והיכן אמרה תורה (שמות כא יג) והאלהים אנה לידו כדאיתא במסכת מכות (דף י' ע"ב)

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כאשר יאמר" - רצה לומר יקוים בך דברי המשל הקדום אשר יאמר מרשעים יצא רשע רצה לומר כל דבר תקלה ורשע בא על ידי רשעים וכן תומת אתה ביד רשעים וידי לא תהיה בך 

מצודת ציון

"הקדמוני" - רוצה לומר האמור בימים הקדמונים

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

השאלות (יד) למה כפל וידי לא תהי בך?:

"כאשר יאמר משל הקדמני". שהמשל הראשון שהיה בזה בימי קדם היה מעשה קין והבל, שנקם ה' נקמת דמי הבל מקין באמצעות למך שהרג את קין, ועליו משלו "מרשעים" "יצא רשע", שכולל שתי כוונות, א] שמן זרע קין הרשע יצא הרוצח שהרגו, ב] שנהרג ע"י רשע כמוהו. וכן אתה תהרג ע"י רשע, ובשני האופנים האלה "ידי אל תהי בך", בין אם תענש ע"י שמים או בידי אדם, לכן אמר שתי פעמים ידי אל תהי בך: