מ"ג שמואל א כד יד


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אחרי מי יצא מלך ישראל אחרי מי אתה רדף אחרי כלב מת אחרי פרעש אחד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַחֲרֵי מִי יָצָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי מִי אַתָּה רֹדֵף אַחֲרֵי כֶּלֶב מֵת אַחֲרֵי פַּרְעֹשׁ אֶחָד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַחֲרֵ֨י מִ֤י יָצָא֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל אַחֲרֵ֥י מִ֖י אַתָּ֣ה רֹדֵ֑ף אַֽחֲרֵי֙ כֶּ֣לֶב מֵ֔ת אַחֲרֵ֖י פַּרְעֹ֥שׁ אֶחָֽד׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אחרי מי" - רצה לומר וכי לא די לך בשלוח אחרי מלאכים מחבלים עד שבעצמך תרדוף אחרי הלא אין זה כבודך שמלך ישראל ירדוף אחרי ההדיוט שנחשב למולך ככלב מת וכפרעוש הקופץ ממקום למקום 

מצודת ציון

"פרעוש" - היא כינה שחורה הקופצת ממקום למקום

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

השאלות (טו) למה כפל אחרי מי יצא, אחרי מי רודף?:

"אחרי" וכו'. אחר שהתוכח עמו על שרוצה להרגו שלא בדין, יתוכח עמו על כלל רדיפתו אותו, שהיא סכלות גדולה בין בתחלה בין בסוף, וז"ש "אחרי" מי יצא מלך ישראל, שהוא על עת שיצא לרדפו. וגם "אחרי מי רודף", שהוא על רדיפתו עתה. ומפרש (נגד אחרי מי יצא) "אחרי כלב מת", שאז היה דומה לכלב שהוא עבד נאמן ושומר את אדוניו, רק שע"י שרחק אותו היה ככלב מת שלא יכול לשמור, ר"ל שהיה עבד נאמן לאדוניו: (ונגד אחרי מי רודף עתה) "אחרי פרעש אחד". שגם עתה כחו חלוש וכאין נחשב, רק נדמה כפרעוש הקופץ ממקום למקום בעת שרוצים לתפשו, ואינו כפרעושים רבים (ע"י שש מאות איש אשר אתו), רק כפרעוש אחד: