מ"ג שמואל א כג ז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויגד לשאול כי בא דוד קעילה ויאמר שאול נכר אתו אלהים בידי כי נסגר לבוא בעיר דלתים ובריח

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֻּגַּד לְשָׁאוּל כִּי בָא דָוִד קְעִילָה וַיֹּאמֶר שָׁאוּל נִכַּר אֹתוֹ אֱלֹהִים בְּיָדִי כִּי נִסְגַּר לָבוֹא בְּעִיר דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֻּגַּ֣ד לְשָׁא֔וּל כִּי־בָ֥א דָוִ֖ד קְעִילָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֗וּל נִכַּ֨ר אֹת֤וֹ אֱלֹהִים֙ בְּיָדִ֔י כִּ֚י נִסְגַּ֣ר לָב֔וֹא בְּעִ֖יר דְּלָתַ֥יִם וּבְרִֽיחַ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נכר אותו אלהים בידי" - הסגיר וכן (עובדיה א יב) ואל תרא ביום אחיך ביום נכרו וממשקל החזקים הוא כמו (איכה ב ט) אבד ושבר בריחיה ואם בקש לדבר במשקולת הרפים היה נקוד נכר

"נסגר לבא בעיר דלתים ובריח" - ויבטח בכך ולא יחוש לברוח ממנו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נכר אותו". לפי ענינו הוא לשון מסירה, ה' מסרו בידי. ולא נמצא לו ריע במקרא. ונראה שמשתתף עם נכר מענין נכרי, ר"ל שעתה יכול לנהוג עמו כאילו היה איש נכרי אויב

ישראל שבא בעיר מבצר כמורד, וכבא להכין מלחמה שישגב בערי מבצר, ויש לי אמתלא להלחם בו כעם בן נכר:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"נכר" - מסר אותו אלהים בידי אחרי שסגר בעדו לשבת בעיר דלתים ובריח ובוטח הוא בחוזק העיר ולא יתחבא עוד ואני אצור על העיר עד רדתה

מצודת ציון

"נכר" - מסר וכן (דברים לב ל)כי צורם מכרם

"ובריח" - הוא כעין מטה עשוי לסגור בו הדלתות מבפנים