פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות שמואל א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויגד לשאול כי בא דוד קעילה ויאמר שאול נכר אתו אלהים בידי כי נסגר לבוא בעיר דלתים ובריח

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֻּגַּד לְשָׁאוּל כִּי בָא דָוִד קְעִילָה וַיֹּאמֶר שָׁאוּל נִכַּר אֹתוֹ אֱלֹהִים בְּיָדִי כִּי נִסְגַּר לָבוֹא בְּעִיר דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֻּגַּ֣ד לְשָׁא֔וּל כִּי־בָ֥א דָוִ֖ד קְעִילָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֗וּל נִכַּ֨ר אֹת֤וֹ אֱלֹהִים֙ בְּיָדִ֔י כִּ֚י נִסְגַּ֣ר לָב֔וֹא בְּעִ֖יר דְּלָתַ֥יִם וּבְרִֽיחַ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נכר אותו אלהים בידי" - הסגיר וכן (עובדיה א יב) ואל תרא ביום אחיך ביום נכרו וממשקל החזקים הוא כמו (איכה ב ט) אבד ושבר בריחיה ואם בקש לדבר במשקולת הרפים היה נקוד נכר

"נסגר לבא בעיר דלתים ובריח" - ויבטח בכך ולא יחוש לברוח ממנו

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נכר" - מסר אותו אלהים בידי אחרי שסגר בעדו לשבת בעיר דלתים ובריח ובוטח הוא בחוזק העיר ולא יתחבא עוד ואני אצור על העיר עד רדתה

מצודת ציון

"נכר" - מסר וכן (דברים לב ל)כי צורם מכרם

"ובריח" - הוא כעין מטה עשוי לסגור בו הדלתות מבפנים