מ"ג שמואל א יח יז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר שאול אל דוד הנה בתי הגדולה מרב אתה אתן לך לאשה אך היה לי לבן חיל והלחם מלחמות יהוה ושאול אמר אל תהי ידי בו ותהי בו יד פלשתים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל דָּוִד הִנֵּה בִתִּי הַגְּדוֹלָה מֵרַב אֹתָהּ אֶתֶּן לְךָ לְאִשָּׁה אַךְ הֱיֵה לִּי לְבֶן חַיִל וְהִלָּחֵם מִלְחֲמוֹת יְהוָה וְשָׁאוּל אָמַר אַל תְּהִי יָדִי בּוֹ וּתְהִי בוֹ יַד פְּלִשְׁתִּים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל אֶל־דָּוִ֗ד הִנֵּה֩ בִתִּ֨י הַגְּדוֹלָ֤ה מֵרַב֙ אֹתָהּ֙ אֶתֶּן־לְךָ֣ לְאִשָּׁ֔ה אַ֚ךְ הֱיֵה־לִ֣י לְבֶן־חַ֔יִל וְהִלָּחֵ֖ם מִלְחֲמ֣וֹת יְהֹוָ֑ה וְשָׁא֣וּל אָמַ֗ר אַל־תְּהִ֤י יָדִי֙ בּ֔וֹ וּתְהִי־ב֖וֹ יַד־פְּלִשְׁתִּֽים׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וַאֲמַר שָׁאוּל לְדָוִד הָא בְרַתִּי רַבְּתָא מֵרַב יָתָהּ אֶתֵּן לָךְ לְאִתּוּ בְּרַם הֱוֵי לִי לִגְבַר עָבֵיד קְרָבִי וְאַגַח קְרָבָא דְעַמֵיהּ דַייָ וְשָׁאוּל אֲמַר לָא תְהֵי יְדִי בֵּיהּ וְיִתְמְסַר בִּידָא דִפְלִשְׁתָּאֵי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושאול אמר" - בלבו

"אל תהי ידי בו" - פן אענש

"ותהי בו יד פלשתים" - לכך אמר לו והלחם מלחמות ה'

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"ושאול אמר וגו'" - רצה לומר לא לאהבתו אמר לתת לו בתו רק חשב שעל ידי זה יפול ביד פלשתים וידו אל תהי בו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאמר שאול". (הענין הב' שרצה להכין לו מוקש): "הנה בתי הגדולה". ר"ל כי זה שיתן את בתו, מחויב הוא מצד ההבטחה לנוצח הפלשתי, רק שיכול לתת לו את הצעירה ויצטרך להמתין עד תנשא הבכירה תחלה, והוא רוצה לתת לו את הבכירה, שבזה לא התחייב, וע"כ מתנה עמו תנאי "אך היה לי לבן חיל" וכו'. וכוונת שאול היתה באמת שיפול במלחמה, וז"ש "ושאול אמר" וכו':