מ"ג שמואל א יז ד


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויצא איש הבנים ממחנות פלשתים גלית שמו מגת גבהו שש אמות וזרת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֵּצֵא אִישׁ הַבֵּנַיִם מִמַּחֲנוֹת פְּלִשְׁתִּים גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּת גָּבְהוֹ שֵׁשׁ אַמּוֹת וָזָרֶת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֵּצֵ֤א אִֽישׁ־הַבֵּנַ֙יִם֙ מִמַּחֲנ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֔ים גׇּלְיָ֥ת שְׁמ֖וֹ מִגַּ֑ת גׇּבְה֕וֹ שֵׁ֥שׁ אַמּ֖וֹת וָזָֽרֶת׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וּנְפַק גַבְרָא מִבֵּינֵיהוֹן מִמַשִׁרְיַת פְלִשְׁתָּאֵי גָלְיָת שְׁמֵיהּ מִגָת רוּמֵיהּ שִׁתָּא אַמִין וְזֵירְתָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"איש הבנים" - גבור ליצא ממערכתו לעמוד בין שתי המערכות

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"הבנים" - מלשון בין

"וזרת" - רוצה לומר השעור מן האגודל עד האצבע הקטנה הקרויה זרת וכן (שמות כח טז)זרת ארכו 

מצודת דוד

"איש הבנים" - על שערב לבו לגשת בין שתי המערכות קראו איש הבנים מלשון בין

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויצא". וחוץ ממה שמלך ישראל חת וירא, ערב לב גבור אחד ממחנה פלשתים לחרף את המחנה בכללה ולהחרידם, ועז"א "ויצא" איש הבנים, שהוא ירד ממחנות פלשתים

אשר בהר אל העמק שבין המחנות. וספר כי גבורת האיש הזה לא היתה מצד צורתו, רק מצד חוזק גופו. אם בגבהו, שהיה גבוה שש אמות וזרת: