מ"ג שמואל א יד כז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויונתן לא שמע בהשביע אביו את העם וישלח את קצה המטה אשר בידו ויטבל אותה ביערת הדבש וישב ידו אל פיו ותראנה [ותארנה] עיניו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְיוֹנָתָן לֹא שָׁמַע בְּהַשְׁבִּיעַ אָבִיו אֶת הָעָם וַיִּשְׁלַח אֶת קְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וַיִּטְבֹּל אוֹתָהּ בְּיַעְרַת הַדְּבָשׁ וַיָּשֶׁב יָדוֹ אֶל פִּיו ותראנה [וַתָּאֹרְנָה] עֵינָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְיוֹנָתָ֣ן לֹא־שָׁמַ֗ע בְּהַשְׁבִּ֣יעַ אָבִיו֮ אֶת־הָעָם֒ וַיִּשְׁלַ֗ח אֶת־קְצֵ֤ה הַמַּטֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיָד֔וֹ וַיִּטְבֹּ֥ל אוֹתָ֖הּ בְּיַעְרַ֣ת הַדְּבָ֑שׁ וַיָּ֤שֶׁב יָדוֹ֙ אֶל־פִּ֔יו ותראנה וַתָּאֹ֖רְנָה עֵינָֽיו׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ביערת הדבש" - בקנה הדבש כמו (שמות ב ג) ותשם בסוף דמתרגמינן ושויתיה ביערא וסוף הם קנים של אגם וכן (שיר השירים ה א) אכלתי יערי עם דבשי ובלשון ישמעאל קורין לאותו דבש סוקר"א בלע"ז מפי רבי נתן הישמעאלי

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"ותארנה עיניו" - כי חשכו בעבור הרעבון

"וישב ידו" - עם המטה

מצודת ציון

"ותארנה" - מלשון אורה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויונתן". ספר שיונתן היה לו שלש התנצלות, א] "שלא שמע בהשביע אביו", והיה שוגג. ב] "וישלח את קצה המטה" וכו', והיה רק טעימה קצת, שזה ספק אם גזר ע"ז כנ"ל. ג] "ותארנה עיניו", כי חשכו עיניו מחמת בולמוס רעבון, ועי"ז שב אור עיניו, ובזה במקום שאחזתו בולמוס היה מותר לאכול ע"פ הדין: