מ"ג שמואל א יד יג


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויעל יונתן על ידיו ועל רגליו ונשא כליו אחריו ויפלו לפני יונתן ונשא כליו ממותת אחריו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּעַל יוֹנָתָן עַל יָדָיו וְעַל רַגְלָיו וְנֹשֵׂא כֵלָיו אַחֲרָיו וַיִּפְּלוּ לִפְנֵי יוֹנָתָן וְנֹשֵׂא כֵלָיו מְמוֹתֵת אַחֲרָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֣עַל יוֹנָתָ֗ן עַל־יָדָיו֙ וְעַל־רַגְלָ֔יו וְנֹשֵׂ֥א כֵלָ֖יו אַחֲרָ֑יו וַֽיִּפְּלוּ֙ לִפְנֵ֣י יוֹנָתָ֔ן וְנֹשֵׂ֥א כֵלָ֖יו מְמוֹתֵ֥ת אַחֲרָֽיו׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"על ידיו ועל רגליו" - כלומר בכל כח ומרוצה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ויפלו" - אנשי המצבה נפלו חללים ולא מתו עד כי נושא כליו השלים מיתתן

"על ידיו" - על כי המקום היה משופע לזה החזיק עצמו בידיו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

השאלות (יג) הלא אנשי המצבה ראו שהם שנים ואמרו הנה עברים יוצאים מן החורים ואיך פתאום המצב והמשחית חרדו?:

"ויעל יונתן". זה היה מעזר ההשגחה שלא סבב את שן הסלע ללכת על הדרך, כי שם עמדו אנשי המצבה נכונים וצפופים אל פני הדרך, ולא היה מסתבב אימה וחרדה. אבל יהונתן עלה על שן הסלע והגיע באמצע בין אנשי המצב ובין המחנה ושם התחיל להכות, עד שבמקום שהיה המצב נכון בצד הדרך לא ראו צר ואויב, ובמקום שעלה יונתן היו מפוזרים כעשרים איש בחצי מענה, משא"כ אל פתח עינים אל אם הדרך עמדו המצב והמשחית נכונים: