מ"ג שמואל א יג כא


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיתה הפצירה פים למחרשת ולאתים ולשלש קלשון ולהקרדמים ולהציב הדרבן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיְתָה הַפְּצִירָה פִים לַמַּחֲרֵשֹׁת וְלָאֵתִים וְלִשְׁלֹשׁ קִלְּשׁוֹן וּלְהַקַּרְדֻּמִּים וּלְהַצִּיב הַדָּרְבָן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְֽהָיְתָ֞ה הַפְּצִ֣ירָה פִ֗ים לַמַּֽחֲרֵשֹׁת֙ וְלָ֣אֵתִ֔ים וְלִשְׁלֹ֥שׁ קִלְּשׁ֖וֹן וּלְהַקַּרְדֻּמִּ֑ים וּלְהַצִּ֖יב הַדָּרְבָֽן׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והיתה הפצירה פים למחרשות" - והיתה להם לאותם שהיה להם טורח לרדת אל הפלשתים ללטוש היתה הפצירה פים לימ"א בלע"ז שיש לה הפצר פיות כלומר פיות וחידודים הרבה היתה להם לחדד המחרשת והאתים

"ולשלש קלשון" - מזלג עשוי כמין עתר שקורין פורק"א ולו שלש שינים

"ולהציב הדרבן" - לחדדו בראשו לנועצו ולהציבו בתוך המרדע

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"הפצירה" - ענין רבוי כמו (בראשית יט ג)ויפצר בם שהוא מרבית דברי פתוי

"פים" - פיות ורצונו לומר חריצים וחדודים

"למחרשות" - הם כלי אומנות

"ולשלש קלשון" - שם כלי ברזל עשויה לסלק בה הזבל והיא בעלת שלש שינים וכאלו אמר קלשון בעלת שלש

"ולהציב הדרבן" - רצה לומר לחדד הדרבן להציבו ביושר בתוך מלמד הבקר והוא המקל שמלמד בו הבקר החרישה והמחט שבראשו קרוי דרבן וכן (קהלת יב יא)דברי חכמים כדרבונות 

מצודת דוד

"והיתה וגו'" - רצה לומר ומי שלא רצה לרדת לפלשתים היה לוטש בעצמו את המחרשות וגו' עם הכלי הקרויה 'פצירה פים' העשויה בהרבה פיות וחריצים ונוח ללטוש בה