פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות שמואל א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והראש אחד יפנה דרך בית חרון והראש אחד יפנה דרך הגבול הנשקף על גי הצבעים המדברה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָרֹאשׁ אֶחָד יִפְנֶה דֶּרֶךְ בֵּית חֹרוֹן וְהָרֹאשׁ אֶחָד יִפְנֶה דֶּרֶךְ הַגְּבוּל הַנִּשְׁקָף עַל גֵּי הַצְּבֹעִים הַמִּדְבָּרָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָרֹ֤אשׁ אֶחָד֙ יִפְנֶ֔ה דֶּ֖רֶךְ בֵּ֣ית חֹר֑וֹן וְהָרֹ֨אשׁ אֶחָ֤ד יִפְנֶה֙ דֶּ֣רֶךְ הַגְּב֔וּל הַנִּשְׁקָ֛ף עַל־גֵּ֥י הַצְּבֹעִ֖ים הַמִּדְבָּֽרָה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גי הצבועים" - שמצויין בו הצבועים הוא ששנינו רבי מאיר אומר אף הצבוע ותרגם יונתן אפעיא וכן פירשו רבותינו ז"ל (בבא קמא טז א) צבוע זה אפעה מין שרץ רע ומזיק

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"המדברה" - מוסב על הדרך לומר שהדרך יפנה המדברה

"הנשקף" - גבול ההוא היה נראה להעומד על גי הצבועים

מצודת ציון

"הנשקף" - ענין הבטה כמו (שופטים ה כח)בעד החלון נשקפה

"גי" - עמק

"הצבועים" - בה היו צבועים ואמרו רבותינו ז"ל (בבא קמא טז א)שהוא אפעה והוא בעל גוונים מחולפים כמנין ימות החמה ולזה קרוי צבוע