מ"ג שמואל א ט יז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושמואל ראה את שאול ויהוה ענהו הנה האיש אשר אמרתי אליך זה יעצר בעמי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּשְׁמוּאֵל רָאָה אֶת שָׁאוּל וַיהוָה עָנָהוּ הִנֵּה הָאִישׁ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֵלֶיךָ זֶה יַעְצֹר בְּעַמִּי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּשְׁמוּאֵ֖ל רָאָ֣ה אֶת־שָׁא֑וּל וַיהֹוָ֣ה עָנָ֔הוּ הִנֵּ֤ה הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣רְתִּי אֵלֶ֔יךָ זֶ֖ה יַעְצֹ֥ר בְּעַמִּֽי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יעצר בעמי" - ימשול (ספרים אחרים אינו) כמו (דברים לב לו) עצור ועזוב כך דרך המושל לעצור העם במלחמה שלא יתפזרו ולא יתפשטו זה מזה ולעצור בכל אחד מעשות רעה בלשוננו קורין מעצור קורשטני"ר בלע"ז

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"ענהו" - ענין אמירה כמו (משלי טז א)מענה לשון

"יעצור" - ימשול על שם שעוצר ומעכב בעמו מלעשות דבר שלא ברשות

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות (יז) וה' ענהו, משמע ששאל ע"ז:

"וה' ענהו". כי בראות שמואל את האורח הבא והוא ידע שברגע יבא האיש המיועד, היה שואל ומשוטט במחשבתו אם זה הוא, וענהו ה' "הנה האיש אשר אמרתי אליך זה יעצר בעמי", באר לו שמה שא"ל שיושיעם מיד פלשתים יהיה מפני כי יעצר בעד רוע דרכם ומשובתיהם ובזה יזכה להושיע ולהושע: