פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות שמואל א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
המה באו בארץ צוף ושאול אמר לנערו אשר עמו לכה ונשובה פן יחדל אבי מן האתנות ודאג לנו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֵמָּה בָּאוּ בְּאֶרֶץ צוּף וְשָׁאוּל אָמַר לְנַעֲרוֹ אֲשֶׁר עִמּוֹ לְכָה וְנָשׁוּבָה פֶּן יֶחְדַּל אָבִי מִן הָאֲתֹנוֹת וְדָאַג לָנוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֵ֗מָּה בָּ֚אוּ בְּאֶ֣רֶץ צ֔וּף וְשָׁא֥וּל אָמַ֛ר לְנַעֲר֥וֹ אֲשֶׁר־עִמּ֖וֹ לְכָ֣ה וְנָשׁ֑וּבָה פֶּן־יֶחְדַּ֥ל אָבִ֛י מִן־הָאֲתֹנ֖וֹת וְדָ֥אַג לָֽנוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בארץ צוף" - בארעא דבה נביא

"צוף" - כמו צופה

"פן יחדל אבי מן האתונות" - שתגדל דאגה שלנו עליו עד שישכח את האתונות

"ודאג" - איוביטאר"ה בלע"ז

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פן יחדל" - רצה לומר פן מעתה לא ישים עוד לב לדאגת אבדן האתונות בעבור דאגתו עלינו כי יחשוב שאנחנו נבוכים בארץ

מצודת ציון

"יחדל" - ימנע

<< · מ"ג שמואל א · ט · ה · >>