מ"ג שמואל א טז יד


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ורוח יהוה סרה מעם שאול ובעתתו רוח רעה מאת יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְרוּחַ יְהוָה סָרָה מֵעִם שָׁאוּל וּבִעֲתַתּוּ רוּחַ רָעָה מֵאֵת יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְר֧וּחַ יְהֹוָ֛ה סָ֖רָה מֵעִ֣ם שָׁא֑וּל וּבִעֲתַ֥תּוּ רֽוּחַ־רָעָ֖ה מֵאֵ֥ת יְהֹוָֽה׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וְרוּחַ גְבוּרָה מִן קֳדָם יְיָ דַהֲוַת עִם שָׁאוּל עֲדָת מִנֵיהּ וּמְבַעֲתָא לֵיהּ רוּחַ בִּישָׁא מִן קֳדָם יְיָ:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"מאת ה'" - ולא באה לו במקרה

מצודת ציון

"ובעתתו" - מלשון בעתה וחרדה

"רוח רעה" - רוח מחריד ומרעיד

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ורוח ה' סרה". רוח ה' הוא התעצמות שפע הרוחניות בענין אלהי אשר חל על כחותיו הנפשיות ותלבישהו רוח גבורה, ותמלאהו רוח חכמה ודעת ויראת ה', ואיש הזה גם כליו הבשריים נושאי הכחות הנפשיות יוכנו אל השפע הלז להיותם משכן הכבוד. אמנם עת יוסר ממנו השפע בחטאו, וכליו יורקו מהרוחניות השוכן בם, ירגיש החסרון הזה וישתומם ויתבהל, ותחת רוח הנשגב ישכן בו רוח אחר שחוריי מלא בלהה ועצב דאגה ובעתה, וז"ש "ובעתתו רוח רעה" וכו':