מ"ג שמואל א טז ג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וקראת לישי בזבח ואנכי אודיעך את אשר תעשה ומשחת לי את אשר אמר אליך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְקָרָאתָ לְיִשַׁי בַּזָּבַח וְאָנֹכִי אוֹדִיעֲךָ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה וּמָשַׁחְתָּ לִי אֵת אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְקָרָ֥אתָ לְיִשַׁ֖י בַּזָּ֑בַח וְאָנֹכִ֗י אוֹדִֽיעֲךָ֙ אֵ֣ת אֲשֶֽׁר־תַּעֲשֶׂ֔ה וּמָשַׁחְתָּ֣ לִ֔י אֵ֥ת אֲשֶׁר־אֹמַ֖ר אֵלֶֽיךָ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וְתַזְמִין לְיִשַׁי בְּשֵׁירוּתָא וַאֲנָא אַחֲזִינָךְ יַת דְתַעְבֵּד וְתִמְשַׁח קֳדָמַי יַת דְאֵימַר לָךְ:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"בזבח" - באכילת בשר הזבח

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וקראת". ובזה לא יהיה שום חשד: "ואנכי אודיעך". פי' כי באשר גם בעצה זאת עדן לא תקן, שאם ישוב לאמר לזבח לה' באתי עדיין אינו האמת הגמור, כי הלא בא גם לתכלית אחר שהוא למשוח מלך, ומה יענה אם ישאלהו אם בא רק לזבח או גם על דבר אחר, שאז בהכרח ישקר באמונתו. לכן א"ל ה' דע כי עתה אני משלחך רק לזבח זבח, ושם אודיעך את אשר תעשה שליחות השני, באופן שקודם אודיעך זאת, תכלית ביאתך הוא רק על הזבח, ותדבר אמת מכל צד. ועז"א: