מ"ג שמואל א ז יד


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותשבנה הערים אשר לקחו פלשתים מאת ישראל לישראל מעקרון ועד גת ואת גבולן הציל ישראל מיד פלשתים ויהי שלום בין ישראל ובין האמרי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתָּשֹׁבְנָה הֶעָרִים אֲשֶׁר לָקְחוּ פְלִשְׁתִּים מֵאֵת יִשְׂרָאֵל לְיִשְׂרָאֵל מֵעֶקְרוֹן וְעַד גַּת וְאֶת גְּבוּלָן הִצִּיל יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים וַיְהִי שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל וּבֵין הָאֱמֹרִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתָּשֹׁ֣בְנָה הֶעָרִ֡ים אֲשֶׁ֣ר לָֽקְחוּ־פְלִשְׁתִּים֩ מֵאֵ֨ת יִשְׂרָאֵ֤ל ׀ לְיִשְׂרָאֵל֙ מֵעֶקְר֣וֹן וְעַד־גַּ֔ת וְאֶ֨ת־גְּבוּלָ֔ן הִצִּ֥יל יִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֣ד פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיְהִ֣י שָׁל֔וֹם בֵּ֥ין יִשְׂרָאֵ֖ל וּבֵ֥ין הָאֱמֹרִֽי׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ויהי שלום" - כי בעוד משלו פלשתים בישראל נלחמו עמהם האמורי הנשארו בארץ ישראל אבל כאשר חזקה יד ישראל היה שלום ביניהם

"ואת גבולן" - הצילו גבול עצמן לבלי תת לפלשתים לבוא לרשת עוד מה מגבולן

"לישראל" - הערים ההם הוחזרו לישראל

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ותשובנה". ע"י שנכנעו "הושבו הערים שלקח מאת ישראל", מעצמם, כי התיראו לבא בגבול ישראל. וע"י שהיתה יד ה' בם בעת ערכו ישראל מלחמה בארצם, עי"כ

"מעקרון ועד גת", הגם שערים האלה כבר היו ביד פלשתים מימים רבים, "הציל ישראל מידם", כי הורישום משם. וגם "ויהי שלום בין ישראל ובין האמרי", כי בעת משלו האויבים בישראל נוספו גם האמוריים עליהם ונלחמו בם, לא כן בימי שמואל: