מ"ג שמואל א ד כב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותאמר גלה כבוד מישראל כי נלקח ארון האלהים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתֹּאמֶר גָּלָה כָבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל כִּי נִלְקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתֹּ֕אמֶר גָּלָ֥ה כָב֖וֹד מִיִּשְׂרָאֵ֑ל כִּ֥י נִלְקַ֖ח אֲר֥וֹן הָאֱלֹהִֽים׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וַאֲמָרַת גְלָה יְקָרָא מִיִשְׂרָאֵל אֲרֵי אִשְׁתְּבֵי אֲרוֹנָא דַיָי:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ותאמר" - וחזרה ואמרה עיקר גלות הכבוד הוא בעבור כי נלקח הארון

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ותאמר". אח"כ הוסיפו לאמר שאין לחלק זה בשני שמות, כי כמו שהארון הוא ארון אלהים השומר לדברות האלהיים אשר היו חרותים על הלוחות אבנים, כן עלי ובניו מקבלי

תורה שבע"פ, המה ארונות קדושים נוצרים את לוחות הברית החרות על לוח לב שהם חוקי תורה שבע"פ הכתובים על לב החכמים, כמ"ש ועל לבם אכתבנה (ירמיה לא, לג), ותורתך בתוך מעי (תהלים מ, ט), עד שעל אבדן שניהם יצדק לאמר "כי נלקח ארון אלהים". ויהיה ארון שם המין, ר"ל ארונות האלהיים כולמו, הארון לתורת הכתב והארונות לתורה שבע"פ. ובזה עוררה אבל גדול על בעלה ואישה להשוותם עם ארון הברית, וכמ"ש חז"ל (מכות כב ב) כמה טפשאי בבלאי דקיימי מקמי אורייתא ולא קיימי מקמי גברא רבא וכו':