מ"ג שמואל א ב כז

מקראות גדולות שמואל א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויבא איש אלהים אל עלי ויאמר אליו כה אמר יהוה הנגלה נגליתי אל בית אביך בהיותם במצרים לבית פרעה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּבֹא אִישׁ אֱלֹהִים אֶל עֵלִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה אָמַר יְהוָה הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל בֵּית אָבִיךָ בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם לְבֵית פַּרְעֹה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּבֹ֥א אִישׁ־אֱלֹהִ֖ים אֶל־עֵלִ֑י וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הֲנִגְלֹ֤ה נִגְלֵ֙יתִי֙ אֶל־בֵּ֣ית אָבִ֔יךָ בִּֽהְיוֹתָ֥ם בְּמִצְרַ֖יִם לְבֵ֥ית פַּרְעֹֽה׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וַאֲתָא נְבִיָא דַייָ לְוַת עֵלִי וַאֲמַר לֵיהּ כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אִתְגְלָאָה אִתְגְלֵיתִי לְבֵית אֲבוּךְ כַּד הֲווֹ בְמִצְרַיִם וּמְשַׁעְבְּדִין לְבֵית פַּרְעֹה:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויבא איש אלהים" - זה אלקנה

"הנגלה נגליתי אל בית אביך" - מכאן שנתנבא אהרן במצרים ומה היא הנבואה הוא שנאמר (שם כ ז) ואומר אליהם איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי מצרים אל תטמאו

"הנגלה נגליתי" - הידעתם כי הטובה הזאת והגדולה הזאת נתתי לאהרן

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

(כז) השאלות (כז - כט) המפרשים לא מצאו עצה בתמיהה זו של הנגלה נגליתי, עד שהוכרחו לאמר עליה כי היא תמיהה המתקיימת. ומ"ש לבית פרעה, בלתי מובן, והיל"ל בבית פרעה. מ"ש אשר צויתי מעון, קשה ההבנה. ומלת לעמי מיותר וגם דקדוקו קשה:

"ויבא איש אלהים". אמרו חז"ל (סדר עולם) שהיה אלקנה, כי א"א שישולח פנחס לזה בהיותו נוגע בדבר, שנבא שתסב הכהונה מבית איתמר אל בית אלעזר: "הנגלה". אומר בתמיהה, וכי "נגליתי אל בית אביך בהיותם במצרים", או וכי נגליתי בעבור "בית פרעה", ר"ל כי גם במצרים היו נמצאים כהנים שהם כהני פרעה, והם לא היו לא כהני ישראל ולא כהני ה', כוונתי כי הכהנים בני אהרן הם שלוחי דידן ושלוחי דרחמנא, שהם שלוחי ישראל להיות אמצעים בינם לבין אלהיהם לעבוד עבודתם, והם שלוחי דרחמנא להיות משרתיו עושי רצונו (וע"כ נסתפקו חז"ל בנדרים (לה ב) איזה הוא העקר משניהם עיי"ש), אבל הכהנים במצרים לא היו לא כהני עם ה' ולא כהני ה', רק כהני פרעה, ממונים מאתו, וקבלו את חקם מאת פרעה כמ"ש (בראשית מז, כב) כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה. אבל אני עת נגליתי לבית אביך להקריבו אל הכהונה לא היה זה במצרים להיות כהן לעם מצרים, רק בצאתם משם להיות כהן לעם ישראל, ולא לבעבור בית פרעה רק להיות כהן לאל עליון:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לבית פרעה" - תרגם יונתן ומשעבדין לבית פרעה

"אל בית אביך" - זה אהרן שניבא במצרים (יחזקאל כ ז) ואמר להם איש שקוצי עיניו וגו' ובגלולי מצרים וגו' (שמות רבה ג טז)

"הנגלה נגליתי" - רצה לומר אם האמת הוא אשר נגלה נגליתי וגו' רצה לומר הלא ידוע הוא לכל

"איש אלהים" - אמרו רבותינו ז"ל (ספרי וזאת הברכה) שהוא אלקנה אבי שמואל

מצודת ציון

"הנגלה" - היא בה"א השאלה