מ"ג שמואל א ב יז

מקראות גדולות שמואל א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותהי חטאת הנערים גדולה מאד את פני יהוה כי נאצו האנשים את מנחת יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתְּהִי חַטַּאת הַנְּעָרִים גְּדוֹלָה מְאֹד אֶת פְּנֵי יְהוָה כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים אֵת מִנְחַת יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתְּהִ֨י חַטַּ֧את הַנְּעָרִ֛ים גְּדוֹלָ֥ה מְאֹ֖ד אֶת־פְּנֵ֣י יְהֹוָ֑ה כִּ֤י נִֽאֲצוּ֙ הָאֲנָשִׁ֔ים אֵ֖ת מִנְחַ֥ת יְהֹוָֽה׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וַהֲוַת חוֹב עוּלֵמַיָא סַגִי לַחֲדָא קֳדָם יְיָ אֲרֵי בָזוּ גַבְרַיָא יַת קוּרְבָּנַיָא דַיְיָ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי נאצו" - לשון בזיון

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות

(יז) השאלות (יז) היה לו לומר כי נאצו את מנחת ה', ר"ל הנערים שזכר, ולמה אמר האנשים:

"ותהי חטאת הנערים". ר"ל הגם שהיה בזה "רק חטאת" שוגג (שזה ההבדל בין חטא ובין עון), כי באמת היה מותר להם לקחת הבשר לצלותו לפני הקטרת החלבים, שאין איסור רק באכילה, והחטא היה רק בהלקיחה כי אין להם זכות רק אחר מתנת האשים וקודם להקטרה אין להם u1513 שום זכות, כמ"ש (ויקרא ו, י) חלקם נתתי להם מאשי ודרשו חז"ל בתו"כ אין להם אלא לאחר מתנת האשים. וזאת שנית שהיה חטאת "הנערים", לא חטאת הכהנים, כי "הנערים" שהם משרתיהם עשו זה מדעת עצמם, בכ"ז היתה "גדולה מאד את פני ה'", כי עי"ז נאצו האנשים את מנחת "ה'", שבזו העם עי"ז את הקדשים והיה כבודם קל בעיניהם:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי נאצו" - כי בני עלי בזו מנחת ה' ומהם למדו הנערים לחטוא עוד יותר בדבר בזיון הקדשים

"הנערים" - משרתי הכהן

מצודת ציון

"נאצו" - הוא ענין כעס כמו (נחמיה ט יח)נאצות גדולות והושאל אל הבזיון כי המבזה למי הוא מכעיסו

"מנחת" - המלה ההיא כולל כל הקרבנות שהמה למנחה ולדורון