מ"ג שמואל א ב יג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ומשפט הכהנים את העם כל איש זבח זבח ובא נער הכהן כבשל הבשר והמזלג שלש השנים בידו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּמִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים אֶת הָעָם כָּל אִישׁ זֹבֵחַ זֶבַח וּבָא נַעַר הַכֹּהֵן כְּבַשֵּׁל הַבָּשָׂר וְהַמַּזְלֵג שְׁלֹשׁ הַשִּׁנַּיִם בְּיָדוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּמִשְׁפַּ֥ט הַכֹּהֲנִ֖ים אֶת־הָעָ֑ם כׇּל־אִ֞ישׁ זֹבֵ֣חַ זֶ֗בַח וּבָ֨א נַ֤עַר הַכֹּהֵן֙ כְּבַשֵּׁ֣ל הַבָּשָׂ֔ר וְהַמַּזְלֵ֛ג שְׁלֹ֥שׁ הַשִּׁנַּ֖יִם בְּיָדֽוֹ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וְנִימוּסָא דְכַהֲנַיָא מִן עַמָא כָּל גְבַר דְנָכֵיס נִכְסְתָא וְאָתֵי עוּלֵימָא דְכַהֲנָא כִּמְבַשֵׁל בִּסְרָא וּמַשִׁילְיָא דִי לֵיהּ תְּלַת שְׁנִין בִּידֵיהּ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ומשפט הכהנים" - הם קבעו להם חק זה ולהם לא היה לנחלה כי אם חזה ושוק של שלמים

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כל איש" - כאשר היה מי זובח שלמים בא אליו משרת הכהן ובידו מזלג בעל שלש השינים בכדי שירבה ליקח בו

"ומשפט הכהנים" - בני עלי עשו לעצמם מנהג קבוע עם העם הזובחים 

מצודת ציון

"ומשפט" - ומנהג כמו (לקמן כז יא) וכה משפטו

"את העם" - עם העם

"והמזלג" - שם כלי בעלת שינים עשוי לתחוב בו בשר ולהוציא מהקדרה וכן (שמות לח ג)את המזלגות

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יג) השאלות (יג - טז) מ"ש והכה בכיור או בדוד או בקלחת או בפרור הם דברי מותר, מה נ"מ באיזה כלי הכה, שעקר הוא שהכה ביורה שבשלו בו הבשר. ומ"ש תנה בשר לצלות מדוע לא לקחו גם זה בעצמם כמו שלקחו הבשר המבושל, והוא השיב קטר יקטירון וכו' וקח לך, שמורה שתחלה הקפידו שיתן להם:

"ומשפט". חושב חטאתם שחטאו בענין זבחי ה' בין נגד העם בין נגד ה'. תחלה חושב החמס נגד העם,

א] "ומשפט" הכהנים את העם, הם יסדו להם משפט וחק הבלתי מגיע להם, כי לא זכתה אותם התורה רק במתנות כהונה לבד, נמצא היה זה עול מצד התחלת החק שלא היה משפט ה' רק משפט הכהנים אשר (רקקו) [חקקו] חקקי און.

ב] מצד עצם החק שהיה חמס גדול, כי "כל איש זבח זבח ובא נער הכהן" כו' "והמזלג שלש השנים בידו", שבשלש השנים לקח תמיד שלש חתיכות, שזה כמות רב אשר יקפידו עליו ולא ניתן למחילה.

ג] היה בזה זדון במה שלקחוהו ע"י נער הכהן, שבא בדרך אלמות ע"י העבדים המתפרצים ודרך בזיון, כי ראוי שהכהן ילך בעצמו לזכות משולחן גבוה אשי ה' ונחלתו, לא ע"י משרתיו: