מ"ג שמואל א א ב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולו שתי נשים שם אחת חנה ושם השנית פננה ויהי לפננה ילדים ולחנה אין ילדים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים שֵׁם אַחַת חַנָּה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פְּנִנָּה וַיְהִי לִפְנִנָּה יְלָדִים וּלְחַנָּה אֵין יְלָדִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלוֹ֙ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֔ים שֵׁ֤ם אַחַת֙ חַנָּ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית פְּנִנָּ֑ה וַיְהִ֤י לִפְנִנָּה֙ יְלָדִ֔ים וּלְחַנָּ֖ה אֵ֥ין יְלָדִֽים׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וְלֵיהּ תַּרְתֵּין נְשִׁין שׁוּם חֲדָא חַנָה וְשׁוּם תִּנְיֵיתָא פְּנִנָה וַהֲוָה לִפְנִנָה בְּנִין וּלְחַנָה לֵית בְּנִין:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שם אחת חנה". במה שלא אמר שניהם בה"א הידוע שם האחת כמשפט הלשון, מורה שנשא את חנה קודם והיתה תחלה אחת בנשואיה, ואח"כ נשא את פנינה עליה (וכמו שבארתי כלל זה בפי' התורה בכ"מ), ויצדקו דברי רז"ל שכאשר ראתה חנה כי עקרה היא, יעצה אותו ויקח את פנינה עליה אולי תבנה ממנה, כמו שעשתה שרה עם הגר: "ויהי". ר"ל ובכ"ז היה "לפננה ילדים" הגם שהיתה מאוחרת בנשואיה: "ולחנה אין ילדים". גם אחר נשואי פנינה:

<< · מ"ג שמואל א · א · ב · >>