מ"ג שיר השירים ח ד
<< · מ"ג שיר השירים ח · ד · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
השבעתי אתכם בנות ירושלם מה תעירו ומה תעררו את האהבה עד שתחפץ
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם מַה תָּעִירוּ וּמַה תְּעֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִשְׁבַּ֥עְתִּי אֶתְכֶ֖ם בְּנ֣וֹת יְרוּשָׁלָ֑͏ִם מַה־תָּעִ֧ירוּ ׀ וּֽמַה־תְּעֹ֥רְר֛וּ אֶת־הָאַהֲבָ֖ה עַ֥ד שֶׁתֶּחְפָּֽץ׃
רש"י (כל הפרק)
"השבעתי אתכם" - עכשו כנסת ישראל מסבבת דבורה כלפי האומות אף על פי שאני קובלת ומתאוננ' דודי מחזיק בידי והוא לי למשען בגלותי לפיכך השבעתי אתכם
"מה תעירו ומה תעוררו" - כי לא יועיל לכםמלבי"ם (כל הפרק)
משל:
(ד) "השבעתי", מסיימת דבריה אתם בנות ירושלים אשר השבעתי את אהבתינו כמה פעמים, ואני השבעתי אתכם תמיד בצבאות או באילות. אמנם עתה איני מתירא מכם, כי מה תעירו ומה תעוררו, לא תוכלו עתה להשבית את האהבה בשום אופן:
מליצה:
(ד) "השבעתי". אולם תחזור מדבריה, אומרת, אתם בנות ירושלים שהם כחות הגויה, הלא השבעתי אתכם תמיד בצבאות או באילות השדה, כי הייתם תמיד מפרידים ביני ובין הקדש, אבל עתה מה תעירו ומה תעוררו את האהבה, לא תועילו מאומה לא לרחק ולא לקרב, כי נפרדתי מבנות החומר ואני בצל שדי אתלונן:מדרש רבה
( אין טקסט בדפוס על סימן זה )
<< · מ"ג שיר השירים · ח · ד · >>